בדיקת שמיעה הנעשית באודיומטר היא בדיקה התנהגותית לבדיקת ספי השמיעה. הבדיקה נעשית בחדר אטום אקוסטית כאשר הנבדק נמצא בתוך החדר והבודק נמצא מחוץ לחדר. במידה ויש נטייה להצטברות שעווה / דלקות אוזניים, יש לבקר אצל רופא אף אוזן גרון לפני בדיקת השמיעה שכן זה עלול להשפיע על תוצאות בדיקת השמיעה.

תחילה הבדיקה נעשית באוזניות headphones המונחות על האוזניים. בדיקה זו מהווה סינון ראשוני ונותנת לנו אינפורמציה האם קיימת ירידה בשמיעה. הנבדק יתבקש ללחוץ על לחצן/להרים ידו בכל פעם כאשר שומע צליל, גם אם הצליל מאוד חלש. כך מאתרים את סף השמיעה בכל תדר. בבדיקה זו נבדקים תדרים בטווח בין 250-8000 hz. בדיקה זו נקראת בדיקת (AC (air conductiom ובודקת את הולכת הצליל דרך הולכת אוויר.

במידה ונמצאה ירידה בשמיעה, נמשיך לבדיקה עם מתנד המונח על העצם. בדיקה זו נקראת בדיקת (BC (bone conduction ובודקת את הולכת הצליל דרך הולכת עצם. בדיקה זו עוזרת לנו לסווג את סוג הירידה בשמיעה. במידה וקיימת ירידת שמיעה הולכתית ( המעידה על בעיה באוזן החיצונית או התיכונה), תהיה ירידה בספי ה-AC וספי ה-BC יהיו תקינים. במידה והמקור לירידת השמיעה נובע מהאוזן הפנימית או מעצב השמע , גם ספי ה – AC וגם ספי ה- BC יהיו ירודים. ישנם מקרים של ירידת שמיעה מעורבת , שהמקור לירידת השמיעה נובע גם מהאוזן החיצונית/תיכונה וגם מהאוזן הפנימית/עצב השמע. במקרה זה גם ספי הac וגם ספי הbc יהיו ירודים ויהיה פער ביניהם .

בנוסף לבדיקת ספי הpure tone (צליל טהור), מתבצעים מבחני דיבור – בדיקת SRT (speech reception threshold). בבדיקה זו אנחנו בודקים מה היא העוצמה המינמלית בה הנבדק מצליח לחזור על 50% מהמילים. המבחן השני בסדרת מבחני הדיבור שאנו עורכים הוא מבחן הדיסקרימינציה (הבחנה שמיעתית) על מנת לקבל תמונה על הבנת הדיבור של הנבדק בתנאי שיחה רגילים.

תוצאות בדיקת השמיעה נמצאות על גרף שנקרא אודיוגרמה. כל אוזן נבדקת בנפרד. תחילה בודקים את העברת הצליל דרך הולכת אוויר (air conduction-AC). אוזן ימין מסומנת בעיגול אדום ואוזן שמאל מסומנת באיקס כחול. השמיעה נבדקת על פני טווח תדרים הנמדדים ביחידות של הרץ (hz). טווח התדרים הינו 250hz-8000hz, והוא מצוין על ציר ה-X. בציר הy יהיה ניתן למצוא את העוצמה שניתנה בכל תדר על מנת שהנבדק יסמן כי שמע את הצליל וזה נמדד ביחידות של dbHL. שמיעה תקינה נמצאת בטווח של בין 0-20db HL. במידה ונמצאה ירידה בשמיעה , נמשיך לבדיקה דרך הולכת עצם (BC), אוזן ימין תסומן במשולשים אדומים הפונים ימינה, ואוזן שמאל תסומן במשולשים כחולים הפונים שמאלה . במידה ונמצא הבדל בין תוצאות בדיקת הAC לBC , זה מעיד על ירידת שמיעה הולכתית הנובעת מהאוזן החיצונית או התיכונה. (יכול להיגרם כתוצאה מפקק שעווה, נוזלים באוזן התיכונה, בעיות בעור התוף ועוד..). במידה ואין הבדל בין תוצאות בדיקת הAC לבין תוצאות בדיקת הBC , הירידה היא ירידה עצבית . לעיתים יש ירידה מעורבת שבה יש הבדל בין הBC לAC ושניהם ירודים. בניגוד למה שנהוג לחשוב, ירידת השמיעה איננה נמדדת באחוזים של כמה שמיעה נותרה לי….אלא בדרגות החומרה של ירידת השמיעה.

0-20dbHL- שמיעה בתחום הנורמה.

25-40dbHL- ירידת שמיעה קלה.

40-55dbHL- ירידת שמיעה בינונית.

55-70dbHL- ירידת שמיעה בינונית חמורה.

70-90dbHL- ירידת שמיעה חמורה.

90dbHL ומעלה- ירידת שמיעה עמוקה.

פענות תוצאות בדיקות שמיעה

בנוסף לבדיקת סף השמיעה לצליל טהור (pure tone) , בדיקת השמיעה כוללת גם מבחני דיבור. מבחן ראשון הוא הSRT- speech reception threshold – בבדיקה זו אנחנו בודקים מה היא העוצמה המינימלית בה הנבדק מצליח לחזור על 50% מהמילים. לאחר בדיקה זו , על הסף שבו הנבדק מצליח לזהות כ-50% מהמילים, אנו מוסיפים כ35 dbHL ומבצעים בדיקת דיסקרימינציה . מבחן זה עוזר לנו להעריך את יכולת הבנת הדיבור בתנאי האזנה אופטימליים ומבחן זה נמדד באחוזים.

בין 88-10 אחוזים זה נחשב בנורמה.

75-90 אחוזים זה נחשב כקושי קל בהבנת הדיבור.

60-75 אחוזים נחשבים כקושי בינוני בהבנת הדיבור.

50-60 אחוזים נחשבים כקושי ניכר בהבנת הדיבור .

ובכל מקרה, בכל ביצוע בדיקת שמיעה , קלינאי התקשורת אשר ביצע את הבדיקה מסכם את תוצאותיה ומסביר לכם את התוצאות . לעיתים יש צורך בהמשך בירור אצל רופא א.א.ג.

בדיקת ברה (ABR/ BERA) היא בדיקה להערכת פעילות מערכת השמיעה על ידי מדידת אותות חשמליים בגזע המוח כתגובה לגירוי קול. הרישום מתבצע בעזרת אלקטרודות חיצוניות המוצמדות למצח ולאוזן הנבדק. מתקבל גרף של כמה גלים: הגל הראשון מקורו בעצב השמע, והגלים הנוספים מקורם בנקודות שונות במוח.

מעבר להופעת הגלים נבדק גם חביון הגלים וזמן המעבר באוזניים.

מכיוון שהבדיקה אינה דורשת שיתוף פעולה של הנבדקים היא יעילה במיוחד לאבחון בעיות שמיעה כבר בשלבים המוקדמים של התפתחות תינוקות. לעיתים, הבדיקה נעשית תחת טשטוש.

מלבד השימוש בבדיקת ABR לצורך אבחנה שמיעתית, היא עוזרת באבחנת מצבים נוירולוגים שונים (כגון גידולים).

בדיקת הטימפנומטריה (בעברית: היענות אקוסטית) היא בדיקה אשר בודקת את תפקוד האוזן התיכונה.

בדיקת הטימפנומטריה מבוצעת כאשר יש חשד לבעיה באוזן התיכונה או כחלק ממעקב אחר מצב האוזן, במיוחד במקרים של דלקות חוזרות/נוזלים באוזן התיכונה.

האוזן מורכבת משלושה חלקים. האוזן החיצונית אשר כוללת את האפרכסת ואת תעלת השמע החיצונית שמגיעה עד עור התוף, האוזן התיכונה אשר נמצא מאחורי עור התוף ותפקידה להעביר את הצליל מעור התוף באמצעות שרשרת עצמות קטנטנות (עצמות השמע) אל האוזן הפנימית שבה הצליל הופך לאותות חשמליים שמועברים למוח.

כאמור בדיקת הטימפנומטריה בודקת את תפקוד האוזן התיכונה. בדיקה זו, יחד עם בדיקות נוספות, יכולה לעתים קרובות לאתר מקרים של נוזלים באוזניים, בעיה בעצמות השמע, עור התוף או באוורור חלל האוזן התיכונה.

הבדיקה מתבצעת על ידי מכשיר שנקרא 'טימפנומטר'. בבדיקה הקלינאי/ת שם/ה אוזנייה באוזן הנבדק/ת ועל הנבדק/ת לשבת ולא לעשות שום דבר. במהלך הבדיקה הנבדק/ת יחוש/תחוש לחץ משתנה באוזן (בדומה להשתנות גבהים בנסיעה או בטיסה). הבדיקה אורכת מספר רגעים ולעתים יש צורך לחזור עליה בשל אי אטימה מספקת של האוזן על ידי האוזנייה. הבדיקה אינה כואבת כלל, אך תחושת הלחץ והאטימות באוזן, עשויה להיות מעט לא נעימה.

במהלך הבדיקה מופיעה עקומה על צג מכשיר הטימפנומטר, עקומה זו מייצגת את תנודתיות עור התוף לאורך שינוי הלחצים בבדיקה. ישנם סוגים שונים של עקומות אשר עשויות להתקבל והן מייצגות תפקוד תקין או פתולוגיות אפשריות שונות. אם מתקבל קו ישר, זה אומר שלא היה שינוי בתנודת עור התוף וזה עשוי להצביע על נקב בעור התוף או על נוזלים באוזניים שמונעים את התזוזה (ניתן להבחין בין שני המקרים על ידי נפח האוזן שנמדד, אם הוא גדול מהנורמה זה עשוי להצביע על נקב). בעקומה נורמלית ישנו 'פיק' כלפי מעלה שמצביע על הלחץ שבו הייתה תנודתיות מירבית של עור התוף. אם הפיק גבוה מאוד, זה עשוי להצביע על מצב בו עור התוף רפוי מאוד או שישנו נתק בעצמות השמע. אם הפיק נמוך, זה עשוי להצביע על מצב של מעט נוזלים או בעיה בעצמות השמע.

מכיוון שהבדיקה אובייקטיבית ואינה דורשת תגובה רצונית של הנבדק, ניתן לבצע אותה בכל גיל, אלא אם ישנן הפרשות מהאוזן.

המושג לקוח מיוונית – presbys-elderly, akousis-hearing, דהיינו Age related hearing loss.

עם העליה בגיל חלים שינויים  פיזיים בכל חלקי האוזן (חיצונית, תיכונה, פנימית), וכמו כן לעיתים נגרמת פגיעה בעצב השמיעה (עצב מס' 8) ובמערכת השמיעה המרכזית במוח.

השינויים הללו נובעים מגורמים שונים: תהליכי הזדקנות טבעיים, משתנים גנטיים, ואף גורמים סביבתיים כגון חשיפה לרעש, הרגלי תזונה (המשפיעים על רמות השומנים בדם, תפקוד כלי הדם וכו') ומחלות הקשורות לאיזון המטבולי בגוף (יתר לחץ דם, סוכרת ועוד).

השפעת העלייה בגיל על תפיסת  דיבור על רקע רעש

במחקרים שונים נמצאו עדויות לכך שיכולת תפיסת דיבור ברעש (SIN, speech in noise) פוחתת עם ההזדקנות.  יש המייחסים את עיקר הירידה ביכולת תפיסת הדיבור על רקע רעשים מתחרים לעלייה בספי השמיעה החלה עם העלייה בגיל.

לעומת זאת, יש חוקרים המציינים את ההשפעה של שינויים קוגניטיביים כלליים על יכולת תפיסת הדיבור ברעש כמו: הפרעות בזיכרון, ירידה ביכולת ההפרדה בין רעשים המושמעים בו זמנית ועוד.

כמו כן, ידוע שלסוג הרעש עצמו יש השפעה על הבנת הדובר גם כן- רעשי רקע של דיבור אנושי נוטים להפריע יותר להבנת הדיבור בהשוואה לשאר סוגי הרעש.

תמונה אופיינית של הקשיש הסובל מליקוי שמיעה לא מטופל:

  • שינוי בפרופיל האישיותי: חוסר מוטיבציה לפעילות חברתית, התכנסות, חשדנות.
  • עלול להיחשב על ידי הסובבים אותו לסנילי כאשר ליקוי השמיעה לא מטופל, בעיקר כיוון שעונה תשובות שאינן קשורות לשאלות המופנות אליו (משום שאינו שומע את השאלות, ולא משום שאינו מבין אותן).

כיוון שלליקוי שמיעה לא מטופל ישנן השלכות שליליות מרחיקות לכת, קיימת חשיבות גדולה להעלאת מודעות הקשיש וסביבתו הטיפולית ללקות השמיעה.

כמו כן, מומלץ לאתר את לקויי שמיעה על ידי בדיקות סינון שמיעה בשלב מוקדם ככל האפשר על מנת לאפשר שיקום שמיעה מיטבי, ובכך למנוע את ההדרדרות המאפיינת אנשים עם ליקויי שמיעה לא מטופלים.

מידע נוסף

מכשירי שמיעה תורמים בהאטת ההתדרדרות הקוגניטיבית

דצמבר 12th, 2019|2 Comments

בעית שמיעה שאינה מטופלת, מגדילה את הסיכוי להתדרדרות קוגניטיבית. מחקרים מצאו כי קיים קשר סטטיסטי מובהק בין בעיות שמיעה לדמנציה וזו אחת הסיבות לפחות שבגללה צריך לקחת את העניין ברצינות... ישנם דרכים רבות בהן ירידה [...]

כשמכשירי השמיעה לא עוזרים – השתלים ילמדו אתכם לשמוע

נובמבר 7th, 2019|0 Comments

עבור אנשים שמתמודדים עם ירידה חמורה עד מוחלטת בשמיעה, כזו שמכשיר שמיעה "סטנדרטי" לא יכול לסייע להם,הפתרונות של שתל קוכליארי ושתל מעוגן עצם (baha) הוגדרו כנס טכנולוגי מודרני.הטכנולוגיה של מכשירים אלה למעשה מחברת בין מיקרופון [...]

מהם מכשירי CROS/BICROS ולמי הם מיועדים?

נובמבר 6th, 2019|1 Comment

מכשירי CROS מיועדים לאנשים עם חרשות חד-צידית. הכוונה לבעלי אוזן אחת ללא תגובות שמיעתיות שלא ניתן להתאים להם מכשירי שמיעה. האוזן השנייה יכולה להיות תקינה או עם ירידה בשמיעה אך ברמה כזו שניתן להפיק בה [...]

חשיבות המוזיקה בחיינו וכיצד לשמור על ההנאה ממנה עם אובדן שמיעה

אוגוסט 8th, 2019|0 Comments

כשהמוזיקה פוגעת אתה לא מרגיש כאב בוב מארלי"ללא מוזיקה, החיים היו טעות". אמר פרידריך ניטשה. אפלטון אמר פעם"המוסיקה נותנת את הנשמה ליקום, את הכנפיים למוח,את כח התעופה לדמיון ומפיחה חיים בכל דבר" ובוב מארלי אמר עליה:"כשהמוזיקה פוגעת אתה לא מרגיש כאב".בכוחה של המוסיקה לשפר את מצב הרוח שלנו, להמריץ או להרגיע אותנו.מחקרים מראים כי האזנה למוזיקה קשורה אפילובתהליכים טיפוליים ושיקומיים כגון שחזור אובדן זיכרון,התמודדות עם כאב כרוני והפחתת מתח ודיכאון.נאמר על הצחוק שהוא התרופה הטובה ביותר,

איך תשמור על השמיעה שלך?

יולי 29th, 2019|0 Comments

חשיפה לרעש בעצמות גבוהות עלולה לפגוע במנגנוני השמיעה באוזן הפנימית ולהוביל לפגיעה עצבית בשמיעה.גלי הקול החזקים שיוצאים ממקור קול כלשהו – כמו למשל יריית אקדח, פיצוץ, או מוזיקה מרמקולים עוצמתיים – נעים בחלל האויר ובהגיעם לאוזניים שלנו מתחילים לגרום לנזק. זוכרים את קוואזימודו*? להפעלת פעמונים כמו בנוטרדאם סביר מאוד שהוא היה נואש לאטמי אזניים.אבל לא רק הוא, ולא רק צלילים עוצמתיים ביותר גורמים לנזק. חשיפה חוזרת ונשנית לצלילים חזקים גורמת לנזק שמיעתי גם כן. כאשר רעש עובר מעבר לעצמה מסוימת מתחיל להגרם נזק לתאי השיער באוזן הפנימית. כשזה קורה שוב ושוב, הפגיעה הופכת לבלתי הפיכה, ונוצרת ירידת שמיעה עצבית שנשארת לתמיד.

5 טיפים להתחלה עם מכשירי שמיעה חדשים

יוני 6th, 2019|0 Comments

5 טיפים חשובים להתחלה עם מכשירי שמיעה חדשים התחלתם להשתמש במכשירי שמיעה חדשים. בשעה טובה בהצלחה! על מנת להסתגל למכשירים חשוב לדעת כי הימים הראשונים הם ימי הסתגלות וכי קרוב לוודאי שצלילים רבים ישמעו חזקים [...]