למה לצפות?

בתחילת הפגישה, קלינאי התקשורת ישוחח איתך על ההיסטוריה השמיעתית שלך,
על מנת להבין מה הגורמים שהשפיעו על שמיעתך ועל אורח חייך כיום וזאת על מנת להבין לעומק מה סביבתך השמיעתית והצרכים השמיעתיים שלך.
הוא יבצע בדיקת שמיעה מיוחדת לצורך התאמת מכשירי שמיעה, ואם ניתן תוכל/י כבר לחוות שמיעה בעזרת מכשיר שמיעה מותאם לך אישית.
כמובן שקלינאי התקשורת יסביר בפירוט על מצב שמיעתך בהתאם לתוצאות הבדיקה, ויחד תתכננו את המשך התהליך.
במידה ובדיקת השמיעה תראה צורך, הקלינאי ימליץ לך על מכשירי השמיעה המתאימים לך.

תביא/י אתך מישהו

למרבית האנשים, נוכחות של מישהו מוכר מטעמם – בן משפחה או חבר – עוזרת מאוד בכל התהליך. בשל האינפורמציה הרבה שניתנת בפגישה על ידי הקלינאי, ובשל האינפורמציה הרבה שקלינאי התקשורת צריך להבין עליך בפגישה זו, גם את/ה וגם הקלינאי תפיקו יותר מהפגישה אם יהיה מלווה נוכח.

תחושת צליל היא חוויה מאוד יחודית ואישית

זה מפתיע לגלות שאנשים שונים תופסים את אותם הצלילים בצורה מעט שונה האחד מהשני. גם שני אנשים עם ירידת שמיעה זהה בבדיקת השמיעה, יכולים לחוות את אותה הסביבה השמיעתית בצורה שונה לגמרי. לא מדובר בהעדפה שמיעתית בלבד אלא בחוויה אישית שונה. לכן, השמיעה הטובה ביותר היא כזו שמותאמת במיוחד לצרכים האישיים שלך.

The post הנחיות לפני פגישת יעוץ appeared first on מדטון-הדים.

נגרמת בעקבות נזק לאוזן החיצונית או התיכונה. הירידה בשמיעה נגרמת בעקבות חסימת גלי הקול באוזן התיכונה או החיצונית, ומכיוון שהצליל לא עובר בצורה תקינה – הצליל שמגיע לאוזן הפנימית הוא חלש יותר.
ירידת שמיעה הולכתית יכולה להיגרם כתוצאה מדלקת אוזניים, שעווה מרובה בתעלת השמע החיצונית, נוזלים באוזן התיכונה, נזק לעצמימי השמע, נקב העור התוף או גוף זר בתעלת השמע החיצונית.

סימנים ותסמינים יכולים לכלול:

• שמיעת דיבור וצלילים אחרים כחלשים או מעומעמים
• כאב באוזן או הפרשות ממנה
• אדמומיות או נפיחות באוזן החיצונית
• תחושת לחץ או גודש בתוך האוזן

הטיפול בירידת שמיעה הולכתית:

חלק מהבעיות אשר גורמות לירידת שמיעה הולכתית ניתנות לטיפול רפואי. במקרים בהם אין פתרון רפואי לבעיה, ניתן לשקול שיקום שמיעתי ע”י מכשירי שמיעה.

נגרמת בעקבות נזק לאוזן הפנימית. גלי הקול עוברים בצורה תקינה באוזן החיצונית והתיכונה, אך האוזן הפנימית אינה מסוגלת לקלוט את הויברציות או שאינה מסוגלת להעבירם למוח בצורה תקינה.

ירידת תחושתית-עצבית בשמיעה עשויה להיגרם כתוצאה מזיהום, מחלה, תרופות מסוימות, חשיפה מתמשכת לרעש, פגמים מולדים והזדקנות.

הטיפול בירידת שמיעה תחושתית עצבית: שיקום שמיעתי ע”י מכשירי שמיעה.

ירידה מעורבת היא שילוב של ירידה הולכתית עם ירידה תחושתית-עצבית.

נגרמת כתוצאה מנזק הן לאוזן החיצונית/התיכונה והן לאוזן הפנימית.
במקרה כזה, גלי הקול אינם מועברים בצורה טובה אל האוזן הפנימית, וגם כאשר הם מגיעים לאוזן הפנימית הם אינם מועברים בצורה טובה למוח.

סימנים ותסמינים של ירידת שמיעה מעורבת משלבים את אלו של ירידת השמיעה ההולכתית עם זאת התחושתית עצבית.

נגרמת כתוצאה מנזק לעצב השמיעה או למרכזי השמיעה במוח.

גלי הקול מועברים בצורה תקינה דרך שלושת חלקי האוזן, אך עצב השמיעה אינו מסוגל להעביר את הפולסים החשמליים למוח או שמרכזי השמיעה במוח אינם מקבלים את הפולסים החשמליים בצורה תקינה.

ירידת שמיעה מרכזית יכולה להיגרם מפגיעות ראש, מחלות שונות או גידולים.

סימנים ותסמינים יכולים לכלול:

• זיהוי צלילים ללא יכולת להבינם או לעבדם.

The post סוגי ירידות בשמיעה, הגורמים להן והטיפול בהן appeared first on מדטון-הדים.

חשוב לציין, כי הטינטון הוא סימפטום של מספר רחב של תהליכים פתולוגיים ומחלות, המחייב בדיקות ראש וצוואר קפדניות.

15%-32% מכלל האוכלוסיה (שונה בין דיווחים שונים) סובלים מטינטון לסירוגין, ול- 5% יש טינטון תמידי.

שיא השכיחות של התופעה בגיל 50-70 שנים (בארץ הגיל הממוצע צעיר יותר, כנראה עקב חשיפה לרעש).

קיימים שני סוגים של טינטון:

1. טינטון אובייקטיבי – טינטון שגם הבודק וגם הנבדק שומעים אותו. ניתן לאבחנו בעזרת סטטוסקופ. טינטון כזה עשוי להיות תוצאה של הפרעות בזרימת דם, התכווצויות סימולטניות של שרירי האוזן התיכונה, חצוצרת אוסטכיוס (Eustachian Tube ) והחיך הרך, וכן בדרכים נוספות.

2. טינטון סובייקטיבי – טינטון הנשמע רק ע”י הנבדק. טינטון סובייקטיבי מוגדר באופנים שונים – כצליל טהור בתדירויות שונות, ממושך או מקוטע, כרעש מסוגים שונים וכו’. קיימות סיבות אפשריות רבות לטינטון סובייקטיבי, ובינהן ירידת שמיעה כתוצאה מהגיל (Presbycusis), ירידת שמיעה עקב חשיפה לרעש חזק (Noise Induced HL), מחלת מנייר, אוטוסקלרוזיס, דלקת כרונית באוזן התיכונה, גידול על עצב השמיעה (Acoustic Neurinoma) וכן סיבות נוספות.

כמו כן, קיימות הפרעות מסויימות המלוות בטינטון:

• סיבות מטאבוליות – תת/יתר פעילות של בלוטת התריס, עודף שומן בדם (היפרליפידמיה) וחסר בויטמינים מקבוצת B.
• סיבות נוירולוגיות – חבלת ראש, לאחר דלקת קרום המוח (במיוחד כאשר ישנו ליקוי שמיעה תחושתי-עצבי), טרשת נפוצה.
• סיבות פרמקולוגיות (שקשורות לתרופות) – כגון: אספירין, אמינוגליקוזידים ועוד.
• סיבות דנטליות – הפרעה במפרק הלסת.
• סיבות פסיכולוגיות – דיכאון, חרדה.

הטיפול בטינטון

הטיפול בטינטון תלוי כמובן באבחנת המחלה הגורמת לטינטון ובטיפול בה. על טיפול סימפטומטי מחליטים במקרים בהם הוחלט שאין אפשרות בשלב זה לטפל בהפרעה הגורמת לטינטון או/ו מחליטים על טיפול במקביל גם בהפרעה וגם בטינטון עצמו.

ישנם מספר טיפולים סימפטומטיים מקובלים:

• טיפול תרופתי – תרופות המשפרות את אספקת הדם לאוזן הפנימית (במחשבה שזה ישפר את המטבוליזם ויפחית את הטינטון), ותרופות מרגיעות (ניסיון להפחית את המתח הכללי של הפציינט וכך להפחית את הטינטון).
• טיפול מניעתי – דיאטה דלת מלח, שוקולד, תה, קפה וסיגריות; ויטמנים B12ו-A, מגנזיום, שתייה מרובה, מנוחה ממושכת והימנעות מחשיפה לרעש.
• טיפול בביופידבק – החולה לומד באמצעות מכשור מיוחד לשלוט על תופעות כמו מתח, לחץ דם, דופק וכדומה.
• טיפול במיסוך – מבוסס על התופעה של היעלמות או הקלה של הטינטון עקב גירוי האוזן ע”י צליל חיצוני המותאם לכל פציינט.
• טיפול פסיכולוגי – כולל: היפנוזה, טיפול קוגניטיבי, אוטוסוגסטיה (שכנוע עצמי), טיפול בהפרעות שינה. כמו כן, השתתפות בקבוצות תמיכה לחולי טינטון הינה חיונית.
• טיפולים אלטרנטיביים – כגון: דיקור סיני, טיפול בשדה מגנטי וכדומה.

באופן כללי, לא ניתן להעלים לחלוטין את הטינטון, אולם ניתן להופכו לפחות מטריד באמצעות טיפול נכון.

אנחנו מזמינים אותך לפנות אלינו ולשמוע על הפתרונות הקיימים לטיפול בטינטון, לשם כך מלא בבקשה את מד הטינטון כדי שניצגנו יאכלו לספר על הטיפול המתאים ביותר עבורך.

>>מהו חוק ה80/80 לטינטון וירידה בשמיעה? לחץ כאן לפרטים

The post מהו טינטון (טיניטוס) וכיצד ניתן לטפל בו? appeared first on מדטון-הדים.

השימוש במכשירי שמיעה, האינטרנט והתקשורת הכתובה יכולים לספק לאוכלוסיית החירשים וכבדי השמיעה את כל המידע אותו הם צריכים. במידע ואתם מרגישים שלא קיבלתם את כל המידע במלואו, היעזרו באדם קרוב לצורך קבלת מידע נוסף. ככלל, התמיכה החברתית והנפשית במצבי חירום חשובה ביותר ויכולה להקל על ההתמודדות.

מכשירי שמיעה

בשעת חירום, השימוש במכשירי שמיעה יהיה חשוב לתקשורת עם צוותי חילוץ והצלה במקרה הצורך. חשוב לשמור על מכשירי השמיעה במקום קבוע ונגיש, כמו למשל כיס הבגד אותו אתם לובשים, או בסמוך למיטה בשעות הלילה. אם תקפידו לשים את מכשירי שמיעה באותו המקום, תוכלו למצוא אותם בקלות תוך כדי או לאחר מצב חירום. במידת האפשר, יש לאחסן מכשיר שמיעה נוסף, כגיבוי, בתוך תיק חירום שהוכן לעת פינוי. היום מרבית מכשירי השמיעה המתקדמים מתחברים למכשיר הסלולרי ומאפשרים לשמוע שיחות והתראות לכן וודאו שמכשירי השמיעה שלכם מתחברים בקלות, במידה ולא בקשו סיוע מקלינאי/ת התקשורת שלכם.

מטען נייד או סוללות

תקשורת עם צוותי הצלה

נציבות השוויון לאנשים עם מוגבלויות ממליצה לתלות שלט על דלת הכניסה של המרחב המוגן או המקלט אשר יציין שבמקום מתגוררים אנשים לקויי שמיעה. השלט נועד לאפשר לצוותי החירום לסייע בהתאם למוגבלות. מומלץ להחזיק פנס ומשרוקית או מכשיר רועש אחר ליצירת קשר עם צוותי חילוץ והצלה. כמו כן, מומלץ לשאת פנקס ועט לתקשורת במקרה ומכשירי השמיעה ניזוקים. ניתן להכין מראש כרטיס עם הודעה כתובה.

The post כיצד להתכונן לשעת חירום עם ירידה בשמיעה? appeared first on מדטון-הדים.

8 דברים שלא ידעתם על חוש השמיעה

חוש השמיעה מהווה בסיס להתפתחות תקינה של הדיבור,

לכן חשוב ביותר לזהות בשלב מוקדם ככל האפשר אם קיימת בעיה בשמיעה ולכן כל תינוק עובר בדיקת סינון שמיעה.

בגיל מבוגר יורדת איכות .

השמיעה אצל מבוגרים רבים וחשוב לטפל בבעיה ולהתאים להם מכשיר שמיעה.

הנה שמונה דברים שאולי לא ידעתם על חוש השמיעה:

חוש מתפתח

חוש השמיעה מתפתח אצל התינוק עוד לפני הלידה.

מחקרים מוכיחים שעוד קודם הלידה קיים זיהוי קולה של האם – נרגע כשהיא שרה אליו או נרגז כשהיא כועסת.

מערכת השמיעה של התינוק ממשיכה להתפתח לאחר הלידה,

לכן תינוקות עד גיל שלושה חודשים מגיבים רק לקולות חזקים ורק בגיל חצי שנה מפנים את ראשם לכיוון מקור הצליל.

בסיס לרכישת שפה

התפתחות תקינה של שמיעה מהווה בסיס לרכישת שפה – הבנתית והבעתית.

תינוק שאינו שומע כיאות, אינו מפתח מלמול תקין ויתקשה לפתח דיבור.

לכן חשוב ביותר כי כל תינוק יעבור בדיקת סינון שמיעה סמוך ללידתו ובמידת הצורך יחל מוקדם ככל האפשר בתהליך שיקום השמיעה בעזרת מכשירי שמיעה .

זאת הדרך היחידה להבטיח מניעת פערים התפתחותיים עתידיים בדיבור, בתקשורת, בלמידה ובהתפתחות הרגשית.

דיבור ברור

צלילי הדיבור נרכשים אצל הילדים לפי שלבי ההבשלה של מערכת הדיבור, לכן לא כל ההגאים נרכשים במקביל.

יחד עם זאת אם דיבורו של ילדך אינו ברור כלל, עליך לפנות עם הילד לאבחון אצל קלינאי/ת תקשורת על מנת לקבוע את סיבת הופעת הליקויים.

צינוריות אוורור

ילדים רבים סובלים מתופעה של נוזלים באוזניים.

הנוזלים מצטברים בחלל האוזן התיכונה ועלולים להוות הפרעה בשמיעתו של הילד.

לכן ילדים רבים מופנים לניתוח “כפתורים” – הכנסת צינוריות אוורור אל תוך עור התוף. פעולה זו מנקזת את הנוזלים ומשאירה את חלל האוזן התיכונה פתוח ומאוורר.

כל עוד הצינוריות נמצאות באוזניים חשוב למנוע חדירת מים אל תוך תעלת האוזן החיצונית.

לכן מומלץ להצטייד לפני הניתוח באטמי אוזניים מותאמים אישית ולהתחיל להשתמש בהם מספר ימים אחרי הניתוח במהלך מקלחת ובביקור בבריכה.

כל המקדים, שומע

אנשים הסובלים מליקוי בשמיעתם ואינם נעזרים ב מכשירי שמיעה פוגעים באיכות חייהם.

ככל שחולפות השנים קשה יותר להתרגל ל מכשירי שמיעה וההסתגלות אליהם ארוכה יותר.

לכן מומלץ לשפר את מצב השמיעה ככל שניתן מוקדם יותר ובכך גם לשפר את איכות החיים של האדם עצמו ושל סביבתו הקרובה.

סבא, אתה שומע אותי?

מבוגרים רבים (כשליש מאוכלוסיית אנשים בני 65+) סובלים מלקות בשמיעתם.

מאחר ואצל רובם הלקות מתפתחת באופן הדרגתי,

הם אינם מודעים לחומרתה ולנזק שהיא מחוללת בחיי היומיום שלהם.

לכן יש לעודד את האוכלוסייה המבוגרת לעבור בדיקת שמיעה וקבלת יעוץ אצל קלינאי/ת תקשורת.

מודדים, לא מנחשים

חשוב לבדוק כי בתהליך התאמת מכשירי השמיעה משולבת מדידה אובייקטיבית של ההגברה בתוך האוזן (REM).

כלומר מדידה בפועל ליד עור התוף מה תפוקת מכשיר השמיעה האישי של הלקוח בהתחשב במבנה האוזן הייחודית שלו.

על סמך המדידה אפשר לכוון את מכשיר השמיעה בדייקנות רבה על פני כל התדרים וכך הלקוח מקבל התאמה אישית מלאה שמתחשבת באקוסטיקה של מבנה האוזן האישית שלו ולא מסתפקת בממוצע מחושב של תוכנת הכיוון במחשב.

מדידה זו לא קיימת בכל מקום שמתאים מכשירי שמיעה.

קטנים, חכמים, אסתטיים

מכשירי שמיעה רועשים! זהו אחד המיתוסים אודות מכשירי שמיעה, שאינם נכונים.

אדם שסובל מספר שנים מליקוי בשמיעתו מתרגל לשמוע רק את הדברים אשר מושמעים בעוצמה מספקת עבור רמת שמיעתו.

ברגע שהם מרכיבים מכשירי שמיעה , גם קולות חלשים נגישים להם, ביניהם גם רעשי רקע, איתם אנו חיים בחיי היומיום, כמו רעש מאוורר או מקרר.

מכשירי השמיעה המיוצרים היום הינם “חכמים” ומווסתים את רעשי הרקע לנוחותו של המשתמש.
הטכנולוגיה הדיגיטלית של מכשירי השמיעה העכשוויים מאפשרת שמיעה ברורה של דיבור גם כאשר קיימים רעשי רקע.

מכשירי השמיעה יודעים להשקיט את הרעשים ולהבליט את הדיבור עד לרמת נוחות של ההאזנה.

הטכנולוגיה לא רק יעילה מאוד – היא ארוזה בגופים קטנים ואסתטיים, המונחים באופן דיסקרטי ביותר בתוך או מאחורי האוזן.

The post חוש השמיעה appeared first on מדטון-הדים.

כאשר מתחילה להתרחש אצלנו ירידה בכושר השמיעה,

לרוב איננו מבחינים בכך, או ליתר דיוק,

איננו מייחסים את הבעיות הנוצרות כתוצאה מהליקוי לתפקוד השמיעתי שלנו.
אנחנו מאשימים את הסביבה בקשיים שלנו: העולם רועש מידי,

הקריינים אינם יודעים לדבר ברור, הנכדים מדברים מהר מידי ושקט מידי.

אפילו אם אנחנו מודעים לבעיה בתפקוד השמיעתי שלנו,

אנחנו עדיין מאשימים את הסביבה בקשיים שלנו והופכים אותם למעשה לקורבן הקשיים שלנו.

אך גם לסביבה הכי אוהבת נמאס באיזשהו שלב מהתפקוד הלקוי שלנו ובני המשפחה או החברים דורשים מאתנו לטפל בבעיה.

הם באמת לא צריכים לסבול ולהיענש על כך שאיננו שומעים טוב כמו בעבר.

חבל להגיע למתיחות, חיכוכים וויכוחים, כאשר הפתרון מחכה מעבר לדלת.

מחקרים רבים בעולם מראים באופן ברור וחד משמעי,

כי אנשים הסובלים מליקוי שמיעה,

סובלים מבעיות חברתיות ורגשיות:

מתרחקים מפעילות חברתית רגילה,

מתחילים להתבודד והופכים ליותר ממורמרים.

בנוסף לכך לפי מחקרים אחרים נמצאה ירידה בתפקוד קוגניטיבי

ותהליכי זיכרון אצל אנשים לקויי שמיעה שלא הרכיבו מכשירי שמיעה,

לעומת בני גילם ששמרו על תפקוד שמיעתי תקין.

The post המשמעות של ירידה בשמיעה appeared first on מדטון-הדים.