איתותים ראשונים ומאוחרים יותר לירידה בשמיעה
כאשר מתחילה להתרחש אצלנו ירידה בכושר השמיעה,
לרוב איננו מבחינים בכך, או ליתר דיוק,
איננו מייחסים את הבעיות הנוצרות כתוצאה מהליקוי לתפקוד השמיעתי שלנו.
אנחנו מאשימים את הסביבה בקשיים שלנו: העולם רועש מידי,
הקריינים אינם יודעים לדבר ברור, הנכדים מדברים מהר מידי ושקט מידי.
אפילו אם אנחנו מודעים לבעיה בתפקוד השמיעתי שלנו,
אנחנו עדיין מאשימים את הסביבה בקשיים שלנו והופכים אותם למעשה לקורבן הקשיים שלנו.
אך גם לסביבה הכי אוהבת נמאס באיזשהו שלב מהתפקוד הלקוי שלנו ובני המשפחה או החברים דורשים מאתנו לטפל בבעיה.
הם באמת לא צריכים לסבול ולהיענש על כך שאיננו שומעים טוב כמו בעבר.
חבל להגיע למתיחות, חיכוכים וויכוחים, כאשר הפתרון מחכה מעבר לדלת.
מחקרים רבים בעולם מראים באופן ברור וחד משמעי,
כי אנשים הסובלים מליקוי שמיעה,
סובלים מבעיות חברתיות ורגשיות:
מתרחקים מפעילות חברתית רגילה,
מתחילים להתבודד והופכים ליותר ממורמרים.
בנוסף לכך לפי מחקרים אחרים נמצאה ירידה בתפקוד קוגניטיבי
ותהליכי זיכרון אצל אנשים לקויי שמיעה שלא הרכיבו מכשירי שמיעה,
לעומת בני גילם ששמרו על תפקוד שמיעתי תקין.