אין ספק, שבזכות מכשירי השמיעה הדיגיטליים אנשים חוזרים היום לתפקוד יומיומי כמעט רגיל.

למה כמעט? מכיוון שאסור לנו לשכוח, כי מדובר כאן במכשיר, אשר עוזר לאיבר פגוע לתפקד.

אף מכשיר שמיעה לא מסוגל לרפא את התפקוד הלקוי או לרפא נזק שנגרם למערכת השמיעה.

כשמדברים על מכשירי שמיעה דיגיטליים של היום, מדברים על פרוטזה משוכללת מאוד, אך היא מורכבת עדיין על איבר פגוע ולא תגרום לו לתפקד כבריא.

יחד עם זאת, ניתן לצפות לשמיעה נוחה ונעימה ברוב המקרים.

ישנם אנשים ששמיעתם נפגעה לא רק בעוצמתה.

גם כאשר מגבירים להם את הקולות, יש להם עדיין קושי בלהבין במידה זו או אחרת את הנאמר.

חזרה לעולם השומעים הגורם לכך טמון בסוג ואופי הפגיעה במערכת השמיעתית שלהם. אותם אנשים צריכים להבין את מגבלותיהם ולהיעזר במרב האמצעים על מנת להבין דיבור.

לדוגמא, כולנו מבינים טוב יותר דיבור, כאשר המדבר נמצא לפנינו ואנו רואים את פניו, תנועות השפתיים שלו ואת שפת הגוף שלו. לכן, גם אדם המרכיב מכשירי שמיעה זקוק לאותה אסטרטגיה.

הרכבת מכשירי שמיעה לא הופכת אותו לכל יכול בתחום השמיעה, כי שוב – לא ריפאנו את הליקוי השמיעתי, רק עזרנו לו לחזור לעולם השומעים.

אנשים רבים מצפים, כי בזכות ההתפתחות הטכנולוגית יוכלו לשמוע אך ורק מה שהם רוצים – מעין שמיעה סלקטיבית. שוב טעות!

איננו יכולים לשנות את העולם הסובב את המטופלים שלנו ולהפוך אותו לתוכנית לפי בקשתם.

קולות הסביבה מדווחים לנו על המתרחש סביבנו ושמיעתם מאפשרת לנו את הבחירה בין לשים לב ולהקשיב לבין להתעלם. אם מראש היה מתבצע וויסות מעין זה – הוא לא היה פועל לטובתנו.

לכן גם מכשירי השמיעה המשוכללים ביותר הקיימים היום אינם ממלאים משאלה כזאת ועדיין הם אביזר פרוטזי המורכב על איבר פגוע.