מכשירי שמיעה

אין ספק, שבזכות מכשירי השמיעה הדיגיטליים אנשים חוזרים היום לתפקוד יומיומי כמעט רגיל.

למה כמעט? מכיוון שאסור לנו לשכוח, כי מדובר כאן במכשיר, אשר עוזר לאיבר פגוע לתפקד.

אף מכשיר שמיעה לא מסוגל לרפא את התפקוד הלקוי או לרפא נזק שנגרם למערכת השמיעה.

כשמדברים על מכשירי שמיעה דיגיטליים של היום, מדברים על פרוטזה משוכללת מאוד, אך היא מורכבת עדיין על איבר פגוע ולא תגרום לו לתפקד כבריא.

יחד עם זאת, ניתן לצפות לשמיעה נוחה ונעימה ברוב המקרים.

ישנם אנשים ששמיעתם נפגעה לא רק בעוצמתה.

גם כאשר מגבירים להם את הקולות, יש להם עדיין קושי בלהבין במידה זו או אחרת את הנאמר.

חזרה לעולם השומעים הגורם לכך טמון בסוג ואופי הפגיעה במערכת השמיעתית שלהם. אותם אנשים צריכים להבין את מגבלותיהם ולהיעזר במרב האמצעים על מנת להבין דיבור.

לדוגמא, כולנו מבינים טוב יותר דיבור, כאשר המדבר נמצא לפנינו ואנו רואים את פניו, תנועות השפתיים שלו ואת שפת הגוף שלו. לכן, גם אדם המרכיב מכשירי שמיעה זקוק לאותה אסטרטגיה.

הרכבת מכשירי שמיעה לא הופכת אותו לכל יכול בתחום השמיעה, כי שוב – לא ריפאנו את הליקוי השמיעתי, רק עזרנו לו לחזור לעולם השומעים.

אנשים רבים מצפים, כי בזכות ההתפתחות הטכנולוגית יוכלו לשמוע אך ורק מה שהם רוצים – מעין שמיעה סלקטיבית. שוב טעות!

איננו יכולים לשנות את העולם הסובב את המטופלים שלנו ולהפוך אותו לתוכנית לפי בקשתם.

קולות הסביבה מדווחים לנו על המתרחש סביבנו ושמיעתם מאפשרת לנו את הבחירה בין לשים לב ולהקשיב לבין להתעלם. אם מראש היה מתבצע וויסות מעין זה – הוא לא היה פועל לטובתנו.

לכן גם מכשירי השמיעה המשוכללים ביותר הקיימים היום אינם ממלאים משאלה כזאת ועדיין הם אביזר פרוטזי המורכב על איבר פגוע.

אז אם כך, למה ניתן לצפות ממכשירי השמיעה?

קודם כל, לחזור לעולם השומעים, לתקשורת קלה יותר ויעילה יותר, לאפשרות להשתתף בהרצאות, הצגות וחוגים, להשתתפות בטיולים ומסיבות – כל זאת מבלי להישאר בצד אלא להיפך – להיות פעיל בקבוצה כשאר חבריה.

רבים מהמשתמשים מעדיפים להרכיב מכשיר שמיעה אחד על פני זוג מכשירים, גם כאשר מצב שמיעתם דורש שיקום דו-צדדי. לדבריהם, כאשר הם ירכיבו שני מכשירים, העולם יתייחס אליהם כאל מוגבלים מאוד ולכן הם מעדיפים להסתפק במכשיר שמיעה אחד ולזכות ביחס חיובי יותר מהסביבה.

האם הגישה הזאת נכונה?

מכשיר שמיעה אחד מותאם לאנשים הסובלים מירידה בשמיעה באוזן אחת בלבד ושמיעתם באוזן השנייה שמורה. במצב כזה מכשיר השמיעה משפר את התפקוד השמיעתי באוזן הפגועה והמידע המתקבל במרכז השמיעה במוח מגיע באופן דומה משתי האוזניים. כתוצאה מכך, קל לאדם לזהות את כיוון הגעת הקולות, הוא מסתדר טוב יותר במצבי שמיעה קשים, כמו: ניהול שיחה על רקע רעש, והבנת הדיבור שלו משתפרת.

מה קורה לאדם, ששמיעתו לקויה בשתי אוזניו והוא מחליט להשתמש רק במכשיר שמיעה אחד?

למעשה, כתוצאה מפעולה כזאת האוזן מפסיקה לתפקד ולאורך זמן אנו עדים לשינויים בלתי הפיכים ביכולתה להעביר מידע למרכז השמיעה במוח. תפקוד עם מכשיר שמיעה אחד במצב של פגיעה דו-צדדית בשמיעה יגרום לקושי בתפיסה מרחבית שמיעתית, קושי בהבנת דיבור ומעמסה על אוזן אחת, שאמורה לספק מענה לקושי דו-צדדי. ברור שהפתרון הזה אינו נכון!
גם אם הסיבות להחלטה מעין זו הינן כלכליות, עדיף לרכוש זוג מכשירי שמיעה זולים יותר, אך לאפשר לשתי האוזניים שיקום זהה.

הרכבת מכשיר שמיעה אחד במקרה בו זקוקים לזוג מכשירים ישפיע גם על גודלו של המכשיר. ככל שמכשיר השמיעה קטן יותר, כך ניתן להפיק ממנו עוצמה חלשה יותר. אם נרכיב רק מכשיר שמיעה אחד במקום שניים, נזדקק ליותר עוצמה על מנת להתגבר על הקושי השמיעתי התפקודי. לכן, המכשיר יראה יותר לעין ויבלוט יותר כתוצאה מכך. אם לעומת זאת נרכיב זוג מכשירי שמיעה, סביר להניח שנוכל להיעזר במכשירים יותר נסתרים ויותר אסתטיים.

לכן – אין ספק שבמקרה הצורך זוג מנצח את הפרט.

מכשירי CROS מיועדים לאנשים עם חרשות חד-צידית.

הכוונה לבעלי אוזן אחת ללא תגובות שמיעתיות שלא ניתן להתאים להם מכשירי שמיעה.

האוזן השנייה יכולה להיות תקינה או עם ירידה בשמיעה אך ברמה כזו שניתן להפיק בה תועלת ממכשיר שמיעה.

בעלי חרשות חד צדדית נאלצים לתפקד עם שמיעה באוזן אחת בלבד.

במצב כזה הם מפסידים חלק ניכר מהמידע השמיעתי שמגיע אליהם מכיוון האוזן החרשת

והדבר פוגע באיכות השמיעה שלהם ובתפקודם השמיעתי.

מכשירי ה- CROS וה- BICROS נועדו לעקוף את הבעיה

ולאפשר למאזין לקבל את המידע האקוסטי החסר

ע”י קליטת הצלילים בקרבת האוזן החרשת והעברתם לאוזן הטובה.

כיצד זה מתבצע?

על ידי מיקום של משדר (טרנסמיטר) שממקום על האוזן החרשת.

המשדר קולט באמצעות מיקרופון את הקולות שמגיעים לאוזן החרשת ומשדר אותם לאוזן השנייה

שם ממוקם מכשיר שמיעה שקולט את הצלילים ומשמיע אותם לאוזן הטובה.

CROS- כשהאוזן הטובה תקינה המכשיר באוזן הטובה משמש כרמקול בלבד.

ללא מתן הגברה לאוזן הטובה.

BICROS- כשבאוזן הטובה קיים ליקוי שמיעה. המקלט משמש הן כמכשיר שמיעה עבור אוזן זו והן כרמקול עבור הצלילים שמגיעים מהאוזן החרשת.

מבחינת המראה החיצוני המשדר נראה ממש כמו מכשיר שמיעה רגיל וממוקם על האוזן בדיוק באופן שבו ממוקם מכשיר שמיעה.

קבלת הסינגל השמיעתי משני הצדדים מאפשרת שמיעה מלאה וטובה יותר וזיהוי טוב יותר של קולות דיבור במרחב.

בעבר השתמשו במכשירי שמיעה קלאסיים על מנת לייצר מערכת CROS כשהחיבור ביניהם נעשה באמצעות כבל מקשר בין שני מכשירים.

כיום בעידן מכשירי השמיעה העוצמתיים עם יכולות אל-חוטיות מתקדמות קיימות אפשרויות רבות לבצע התאמה של מערכת CROS בצורה נוחה ואיכותית לאין שיעור.

אם בעבר מכשירי השמיעה היו משהו להתבייש בו, היום כמעט לכל אדם סביבנו יש משהו באוזן או מעליה. מכשירי השמיעה של העידן החדש מתחברים לאייפון ולטלוויזיה בדיוק כמו אוזניות בלוטות’. אם בעבר היו הולכים לבדיקות שמיעה רק כי חייבים, או כי המצב ממש גרוע, היום כבר יש הסכמה שבדיקות שמיעה לבני 60 ומעלה צריכות להיות חלק מהשגרה, מתוך הבנה שמכשירי שמיעה מאפשרים שיפור דרמטי באיכות החיים: מהבחינה החברתית, הנפשית והבריאותית. ובכל זאת, לא אחת יוצא לנו לשמוע חברים מספרים שהם רכשו את מכשיר השמיעה המתקדם ביותר שיש והם עדיין לא מסתדרים, למה זה קורה וכיצד אפשר להימנע מזה?

הדבר הראשון שמפתיע אנשים הוא שתהליך התאמת מכשירי השמיעה לא פחות חשוב מהמכשיר עצמו! מכשיר שמיעה שאינו מותאם כמו שצריך דומה למערכת ג’י פי אס מאוד משוכללת שהכניסו לתוכה את היעד הלא נכון. היא תעבוד מאוד יפה אך לא תביא אותנו לאן שרצינו להגיע. כך שאם קניתם מכשיר שמיעה משוכלל, השקעתם זמן ומאמץ בכיוון ובהסתגלות מול קלינאי/ת תקשורת ואתם עדיין לא מרוצים, ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בשלב ההתאמה.

בתהליך התאמת מכשיר שמיעה, נלקחים בחשבון פרמטרים רבים: הירידה בשמיעה, הצרכים התקשורתיים, המצב הרפואי והקוגניטיבי הכללי, יכולות מוטוריות, מבנה האוזן ולא פחות חשוב: התקציב. לאחר שבחרנו מכשיר שמיעה בהתחשב בכל הגורמים, מגיע רגע האמת בו צריך להתאים אותו לאדם ספציפי. כשם שמבצעים בדיקת שמיעה לפני בחירת המכשיר יש לבצע בדיקה מדויקת גם אחרי שהותאם המכשיר לאוזן. כאן נכנסת לתמונה הבדיקה החשובה: REM- Real Ear Measurement הבדיקה שמודדת במדויק את תפקוד מכשיר השמיעה באוזן של כל אחד ואחת באופן ייחודי.

לכל אדם יש מבנה אוזן ייחודי משלו (כמו טביעת אצבע), למבנה האוזן השפעה קריטית על האופן שבו מכשיר השמיעה יתפקד ויתן הגברה בתוך האוזן. אם ניקח מכשיר שמיעה ונשים אותו אצל שני אנשים שונים עם אותה בעיית שמיעה נקבל תפקוד שמיעתי שונה בעזרת המכשיר אצל כל אחד מהם. אז איך יודעים שהכיוון מתאים לנו? מודדים! לא מדובר בתחושת בטן כי אם בבדיקה עם מכשור מיוחד שמתבצעת בתוך האוזן, בעת השימוש במכשיר, ומאפשרת כיוון של מכשיר השמיעה לפי נתוני מבנה האוזן הספציפית.

טיפ חשוב! לא כל מכון שמיעה מספק בדיקת REM מקיפה, המכשור שכרוך בביצוע הבדיקה הזו הנו יקר ומצריך מיומנויות ספציפית של אנשי המקצוע. לכן, גם אם בחרתם במכשיר הכי חדיש ומתקדם שקיים, כדאי לוודא שהוא יהיה אפקטיבי עבורכם על ידי ביצוע בדיקת REM וכיוון המכשיר בהתאם לה.

אחרי בדיקת שמיעה שיגרתית, כיוון מכשיר השמיעה ובדיקת REM, נהיה מוכנים יותר להנות מהיתרונות של מכשירי השמיעה: לנהל שיחות ולהבין טוב יותר, לשמוע את המוזיקה שאנחנו אוהבים ולחיות ברמת החיים בה אנו שואפים לחיות.

מכשירי שמיעה זולים הם לרוב מטכנולוגיה ירודה, כאשר מטווח מחירים בינוני ומעלה המכשירים הם דיגיטליים עם מעבדים חזקים שמאפשרים שלל היתרונות, למשל: הפחתת פידבק, מיסוך טינטון, התאמת המכשיר לפעולות שונות ועוד. בנוסף, מכשירים מטווח מחירים בינוני גבוהה, מיוצרים מחומרים עמידים יותר, ביניהם קיימים גם מכשירי שמיעה נטענים ומכשירים שתממשקים עם מכשירים אלקטרוניים אחרים ובכך משפיעים לטובה על איכות החיים.

כיום ניתן למצוא מכשירי שמיעה מתקדמים במחירים נמוכים במיוחד, בהשתתפות קופות החולים.