השמיעה מאפשרת לנו תקשורת עם האנשים מסביבנו, וירידה ביכולת זו עלולה להביא למצוקה ולירידה משמעותית באיכות החיים של האדם לקוי השמיעה
ירידה בשמיעה (או: ליקוי שמיעה) הינה אובדן חלקי או מלא של השמיעה באחת האוזניים או בשתיהן.
עד שנות ה- 50 של המאה הקודמת לא בוצעה חקירה מקיפה בנושא הפרעות השמיעה, אך לאחר מלחמת העולם השנייה שמיעתם של מיליוני חיילים נפגעה, והצורך לאתר ולטפל בבעיות שמיעה התעורר בצורה משמעותית. מאז נראתה התפתחות מרשימה מאוד בחקר תחום השמיעה ובהיצע העזרים לשמיעה לקויה.
בשנת 2010 הוחל חוק לפיו כל התינוקות בארץ עוברים בדיקת סינון שמיעה לאחר לידתם, וזאת על מנת לאתר ולטפל מוקדם ככל האפשר בלקויות שמיעה, לאור חשיבותו העצומה של חוש השמיעה להתפתחות השפה בקרב ילדים. באופן זה ניתן להתאים את הטיפול והסיוע הנדרשים כבר בשנת החיים הראשונה.
תהליך השמיעה
האוזן בנויה משלושה חלקים: אוזן חיצונית (אפרכסת ותעלה), אוזן תיכונה (עור התוף ושלוש עצמות השמע) ואוזן פנימית (שבלול, עצב השמיעה, ותעלות בצורת חצי עיגול המסייעות בשיווי המשקל).
בתהליך השמיעה גל הקול נכנס לאוזן ונע דרך כל חלקיה, עד שמגיע אל מרכז השמיעה במוח. בסופו של התהליך המוח מפענח ומפרש את מה ששמענו.
חשיבות השמיעה
התפתחות השפה – חוש השמיעה מאפשר לנו למידה בלתי פוסקת של העולם, ולכן יש לו חשיבות עצומה בהתפתחות הקוגניטיבית של תינוקות וילדים. התינוק שומע עוד בהיותו ברחם, ומצאתו לעולם הוא חשוף כל הזמן לגירויים שמיעתיים בסביבתו. תהליך לימוד השפה נעשה באמצעות חשיפה לגירויים שמיעתיים ספונטניים (שיחה בין אנשים, טלוויזיה דולקת וכו’). כאשר תינוק נולד עם לקות שמיעה החשיפה לגירויים אלו מוגבלת, כך שבמקרים של ליקוי שמיעה מולד, לימוד השפה מאתגר הרבה יותר בעקבות החסך השמיעתי.
אמצעי הגנה מפני סכנות סביבתיות – כדוגמת שמיעת תנועת רכבים, זיהוי אדם שמגיע מאחור, שמיעת התראות ואזעקות וכן הלאה. תפיסה חושית של העולם מאפשרת לנו לקלוט את סביבתנו, ומסייעת לנו להרגיש ערוכים למתרחש.
תקשורת האדם עם סביבתו – השמיעה מאפשרת לנו תקשורת עם האנשים מסביבנו, וירידה ביכולת זו עלולה להביא למצוקה ולירידה משמעותית באיכות החיים של האדם לקוי השמיעה.
היבט רגשי – ליקוי השמיעה, במיוחד כאשר מדובר על ליקוי המופיע בגיל מאוחר, עלול להשפיע לרעה על רווחת האדם שסובל ממנה. הדבר יכול להוביל להתכנסות ולחוסר מוטיבציה לפעילות חברתית (כגון ויתור על הליכה להצגות והרצאות עקב הקושי לעקוב אחר הנאמר), לשינוי היחס שמתקבל מהסביבה בעקבות הקושי בתקשורת, לחשדנות ואף לבדידות.
גורמים אפשריים לליקויי שמיעה
ירידה בשמיעה בעקבות עלייה בגיל (פרזביאקוזיס) – הגורם הנפוץ ביותר לירידה בשמיעה, המושפע הן מגורמים גנטיים והן מגורמים סביבתיים (חשיפה לרעש, מחלות ועוד).
בתהליך ההזדקנות מתרחשת ירידה ביכולת התפקוד החושי, לרבות חוש שמיעה. הפגיעה בשמיעה כוללת לעיתים תהליכים ניווניים גם במערכת השמיעה המרכזית במוח.
ישנם מאפיינים נפוצים הנלווים לאיבוד שמיעה בגיל מבוגר, ביניהם ירידה ביכולת הפענוח (הבנת הנשמע), והידרדרות ביכולת הקשב השמיעתי (האודיוטרי) – קושי לעקוב אחרי הנאמר בשיחה בנוכחות רעש רקע, או כאשר מספר אנשים מדברים במקביל.
השינויים הללו נובעים מגורמים שונים: תהליכי הזדקנות טבעיים, משתנים גנטיים, ואף גורמים סביבתיים כגון חשיפה לרעש, הרגלי תזונה (המשפיעים על רמות השומנים בדם, תפקוד כלי הדם וכו’) ומחלות הקשורות לאיזון המטבולי בגוף (יתר לחץ דם, סוכרת ועוד).
גנטיקה – ליקוי השמיעה יכול לעבור בתורשה, או להוות סימפטום נלווה לתסמונת מולדת.
מחלות הגורמות לירידה בשמיעה – ירידה בשמיעה יכולה להיות תסמין עיקרי או נלווה למחלות שונות. דוגמאות למחלות הפוגעות בשמיעה הן אוטוסקלרוזיס (מחלה שגורמת לפגיעה בתנועת עצמות השמע), ומחלת מנייר (שפוגעת באוזן הפנימית).
תרופות אוטוטוקסיות – תרופות עם תופעת לוואי של פגיעה בשמיעה, כגון סוגי אנטיביוטיקה מסוימים ותרופות כימותרפיות.
חשיפה לרעש – בעבר סברו שנפגעי רעש הם רק אנשים החשופים לרעש חזק מאוד על בסיס יומיומי, אך כיום ידוע שגם לחשיפה חד פעמית לרעש יכולה להיות השפעה מזיקה, ושהאזנה למוזיקה באוזניות יכולה גם היא להוביל לנזק שמיעתי.
בנוסף, מובן כיום שהשפעת הרעש על האדם היא השפעה רחבה החורגת מתחום השמיעה בלבד, וייתכן שיתלוו לכך גם השפעות פיזיות, פסיכולוגיות, התנהגותיות וחברתיות.
חבלה – חבלה מוחית המובילה לירידה ביכולת השמיעה, או כזו הפוגעת בחלקי האוזן ומשבשת את המהלך התקין של הולכת הצליל (למשל, קרע בעור התוף).
סיווג לקויות שמיעה
קיימים שלושה סוגים עיקריים של ליקויי שמיעה: תחושתי עצבי (סנסורי נויראלי), הולכתי (קונדקטיבי) ומעורב (שילוב של השניים הראשונים).
1. ליקוי תחושתי עצבי – ליקוי שמיעה בלתי הפיך. מקורו בפגיעה באיברי האוזן הפנימית (תאי השערה), או בעצב השמע ובמסילות העצביות המוליכות מעצב השמע אל המח. ליקוי זה אופייני לליקוי שמיעה בעקבות עלייה בגיל (פרזביאקוזיס), ויכול גם להיגרם מנטילת תרופות אוטוטוקסיות, חשיפה לרעש, משתנים גנטיים וכן הלאה. ייתכן שתתלווה לליקוי תחושתי עצבי גם קושי בהבנת הנשמע – הדרדרות ביכולת לפענח מילים, גם אם ייאמרו בעוצמה מספקת. במקרים אלו ניתן לרוב לשפר את התפקוד השמיעתי באמצעות ההגברה שמספקים מכשירי שמיעה.
במצבים מסוימים, בהם לא משיגים תועלת מספיקה ממכשירי שמיעה קונבנציונאליים, נשקלת האפשרות לניתוח להשתלת שתל שבלול (Cochlear implant).
2. ליקוי הולכתי – ליקוי זה יכול להיות בר חלוף או להישאר קבוע.
בליקוי שמיעה מסוג זה, קיימת הפרעה במעבר הצלילים אל תוך האוזן הפנימית. במצב זה האוזן הפנימית ועצב השמיעה תקינים ומתפקדים, אך הצליל אינו מגיע אליהם בעוצמה מספקת.
ההפרעה במעבר הצלילים נגרמת בעקבות פגם או נזק לאוזן החיצונית ו/או לאוזן התיכונה, כדוגמת הצטברות שעווה בתעלת האוזן, הצטברות נוזלים באוזן התיכונה, נקב בעור התוף, נזק מכאני לעצמות השמע ועוד.
לרוב ניתן לטפל בליקויי שמיעה הולכתיים באמצעות תרופות או בעזרת פרוצדורות כירורגיות מתאימות. למשל, אם הגורם המפריע הוא נוזלים בחלל האוזן התיכונה, ניתן להכניס צינוריות אוורור על מנת לנקזם, אם מקור הבעיה הוא נקב בעור התוף ניתן לבצע ניתוח לסגירת הנקב, ואם מדובר בהפרעה בתנועת עצמימי השמע ניתן לעיתים לטפל בה באופן כירורגי.
מעבר למכשירי הקונבנציונאליים, קיימים מכשירי שמיעה ייחודיים המיועדים לשיקום ליקוי הולכתי, מכשירים מעוגני עצם, שהשימוש בהם מצריך ניתוח המעגן אותם לגולגולת. ישנם סוגים שונים של מכשירים מעוגני עצם, ויש להתאימם למטופל תוך שיקלול כל נתוני המטופל וחומרת המצב השמיעתי.
3. ליקוי מעורב – שילוב של ליקוי הולכתי עם ליקוי תחושתי עצבי. במקרים אלו ייתכן וניתן יהיה לטפל במרכיב ההולכתי, אך כאמור הנזק התחושתי עצבי אינו הפיך.
חומרת ליקוי השמיעה
ליקויי שמיעה מסווגים על פי המקור שלהם (הולכתי/ תחושתי עצבי/ מעורב) וגם על פי דרגת החומרה שלהם – מזערית עד עמוקה.
חומרת ליקוי השמיעה נקבעת על פי ספי השמיעה שנקבעים בבדיקת השמיעה (אודיוגרמה):
חומרת ליקוי השמיעה: שמיעה תקינה
סף השמיעה ביחידות dB HL:
0-15
חומרת ליקוי השמיעה: ליקוי שמיעה מזערי
סף השמיעה ביחידות dB HL
16-25
כיצד ישפיע ליקוי השמיעה ביומיום: ליקוי שמיעה מינימלי בחומרתו, אך נחשב לליקוי שמיעה שראוי להתייחסות בקרב ילדים, כיוון שהם זקוקים לחשיפה חושית מקסימלית לצורך תהליכי התפתחות ולמידה.
חומרת ליקוי השמיעה: ליקוי שמיעה קל
סף השמיעה ביחידות dB HL:
26-40
כיצד ישפיע ליקוי השמיעה ביומיום: קושי בשמיעת צלילים חלשים (למשל, עיצורים בסוף מילה).
חומרת ליקוי השמיעה: ליקוי שמיעה בינוני
סף השמיעה ביחידות dB HL:
41-55
כיצד ישפיע ליקוי השמיעה ביומיום: קושי בשמיעת שיחה המתנהלת בעוצמה רגילה, קושי בשמיעת חלק מהעיצורים בשפה, ולפיכך גם קושי בהבנת הנאמר.
חומרת ליקוי השמיעה: ליקוי שמיעה בינוני-חמור
סף השמיעה ביחידות dB HL:
56-70
כיצד ישפיע ליקוי השמיעה ביומיום: שמיעה חלקית או חלקית מאוד של שיחה המתנהלת בעוצמה רגילה, קושי תקשורתי משמעותי.
חומרת ליקוי השמיעה: ליקוי שמיעה חמור
סף השמיעה ביחידות dB HL:
71-90
כיצד ישפיע ליקוי השמיעה ביומיום: שמיעה חלקית או חלקית מאוד של שיחה המתנהלת בעוצמה רגילה, קושי תקשורתי משמעותי.
חומרת ליקוי השמיעה: ליקוי שמיעה עמוק/ חרשות
סף השמיעה ביחידות dB HL:
90+
כיצד ישפיע ליקוי השמיעה ביומיום: חוסר יכולת לשמוע דיבור, היעזרות ניכרת בחושים אחרים לצורך תקשורת עם הסביבה, ויכולת לשמוע צלילים חזקים בלבד (או תחושת ויברציה בלבד כשנשמעים צלילים בתדר נמוך- בסים).
חשוב לציין שליקוי שמיעה בחומרה זהה אצל שני אנשים יכול לבוא לידי ביטוי באופן שונה לחלוטין מבחינת יכולות התפקוד השמיעתי היומיומי שלהם ואופן התקשורת שלהם עם הסביבה.
פתרונות ועזרים עבור אנשים לקויי שמיעה
התפקיד הבסיסי של עזר שמיעה הוא להגביר את הצליל לרמה בה האדם לקוי השמיעה יכול לשמוע אותו ולעבדו.
לפני העידן האלקטרוני אנשים השתמשו בחצוצרות שמע מכאניות על מנת להגביר קול. את החצוצרה הכניסו לתוך האוזן, והיא תרמה להגברה של 10-15 דציבל.