תוצאות בדיקת השמיעה נמצאות על גרף שנקרא אודיוגרמה. כל אוזן נבדקת בנפרד. תחילה בודקים את העברת הצליל דרך הולכת אוויר (air conduction-AC). אוזן ימין מסומנת בעיגול אדום ואוזן שמאל מסומנת באיקס כחול. השמיעה נבדקת על פני טווח תדרים הנמדדים ביחידות של הרץ (hz). טווח התדרים הינו 250hz-8000hz, והוא מצוין על ציר ה-X. בציר הy יהיה ניתן למצוא את העוצמה שניתנה בכל תדר על מנת שהנבדק יסמן כי שמע את הצליל וזה נמדד ביחידות של dbHL. שמיעה תקינה נמצאת בטווח של בין 0-20db HL. במידה ונמצאה ירידה בשמיעה , נמשיך לבדיקה דרך הולכת עצם (BC), אוזן ימין תסומן במשולשים אדומים הפונים ימינה, ואוזן שמאל תסומן במשולשים כחולים הפונים שמאלה . במידה ונמצא הבדל בין תוצאות בדיקת הAC לBC , זה מעיד על ירידת שמיעה הולכתית הנובעת מהאוזן החיצונית או התיכונה. (יכול להיגרם כתוצאה מפקק שעווה, נוזלים באוזן התיכונה, בעיות בעור התוף ועוד..). במידה ואין הבדל בין תוצאות בדיקת הAC לבין תוצאות בדיקת הBC , הירידה היא ירידה עצבית . לעיתים יש ירידה מעורבת שבה יש הבדל בין הBC לAC ושניהם ירודים. בניגוד למה שנהוג לחשוב, ירידת השמיעה איננה נמדדת באחוזים של כמה שמיעה נותרה לי….אלא בדרגות החומרה של ירידת השמיעה.

0-20dbHL- שמיעה בתחום הנורמה.

25-40dbHL- ירידת שמיעה קלה.

40-55dbHL- ירידת שמיעה בינונית.

55-70dbHL- ירידת שמיעה בינונית חמורה.

70-90dbHL- ירידת שמיעה חמורה.

90dbHL ומעלה- ירידת שמיעה עמוקה.

בנוסף לבדיקת סף השמיעה לצליל טהור (pure tone) , בדיקת השמיעה כוללת גם מבחני דיבור. מבחן ראשון הוא הSRT- speech reception threshold – בבדיקה זו אנחנו בודקים מה היא העוצמה המינימלית בה הנבדק מצליח לחזור על 50% מהמילים. לאחר בדיקה זו , על הסף שבו הנבדק מצליח לזהות כ-50% מהמילים, אנו מוסיפים כ35 dbHL ומבצעים בדיקת דיסקרימינציה . מבחן זה עוזר לנו להעריך את יכולת הבנת הדיבור בתנאי האזנה אופטימליים ומבחן זה נמדד באחוזים.

בין 88-10 אחוזים זה נחשב בנורמה.

75-90 אחוזים זה נחשב כקושי קל בהבנת הדיבור.

60-75 אחוזים נחשבים כקושי בינוני בהבנת הדיבור.

50-60 אחוזים נחשבים כקושי ניכר בהבנת הדיבור .

ובכל מקרה, בכל ביצוע בדיקת שמיעה , קלינאי התקשורת אשר ביצע את הבדיקה מסכם את תוצאותיה ומסביר לכם את התוצאות . לעיתים יש צורך בהמשך בירור אצל רופא א.א.ג.