המושג לקוח מיוונית – presbys-elderly, akousis-hearing, דהיינו Age related hearing loss.
עם העליה בגיל חלים שינויים פיזיים בכל חלקי האוזן (חיצונית, תיכונה, פנימית), וכמו כן לעיתים נגרמת פגיעה בעצב השמיעה (עצב מס’ 8) ובמערכת השמיעה המרכזית במוח.
השינויים הללו נובעים מגורמים שונים: תהליכי הזדקנות טבעיים, משתנים גנטיים, ואף גורמים סביבתיים כגון חשיפה לרעש, הרגלי תזונה (המשפיעים על רמות השומנים בדם, תפקוד כלי הדם וכו’) ומחלות הקשורות לאיזון המטבולי בגוף (יתר לחץ דם, סוכרת ועוד).
השפעת העלייה בגיל על תפיסת דיבור על רקע רעש
במחקרים שונים נמצאו עדויות לכך שיכולת תפיסת דיבור ברעש (SIN, speech in noise) פוחתת עם ההזדקנות. יש המייחסים את עיקר הירידה ביכולת תפיסת הדיבור על רקע רעשים מתחרים לעלייה בספי השמיעה החלה עם העלייה בגיל.
לעומת זאת, יש חוקרים המציינים את ההשפעה של שינויים קוגניטיביים כלליים על יכולת תפיסת הדיבור ברעש כמו: הפרעות בזיכרון, ירידה ביכולת ההפרדה בין רעשים המושמעים בו זמנית ועוד.
כמו כן, ידוע שלסוג הרעש עצמו יש השפעה על הבנת הדובר גם כן- רעשי רקע של דיבור אנושי נוטים להפריע יותר להבנת הדיבור בהשוואה לשאר סוגי הרעש.
תמונה אופיינית של הקשיש הסובל מליקוי שמיעה לא מטופל:
- שינוי בפרופיל האישיותי: חוסר מוטיבציה לפעילות חברתית, התכנסות, חשדנות.
- עלול להיחשב על ידי הסובבים אותו לסנילי כאשר ליקוי השמיעה לא מטופל, בעיקר כיוון שעונה תשובות שאינן קשורות לשאלות המופנות אליו (משום שאינו שומע את השאלות, ולא משום שאינו מבין אותן).
כיוון שלליקוי שמיעה לא מטופל ישנן השלכות שליליות מרחיקות לכת, קיימת חשיבות גדולה להעלאת מודעות הקשיש וסביבתו הטיפולית ללקות השמיעה.
כמו כן, מומלץ לאתר את לקויי שמיעה על ידי בדיקות סינון שמיעה בשלב מוקדם ככל האפשר על מנת לאפשר שיקום שמיעה מיטבי, ובכך למנוע את ההדרדרות המאפיינת אנשים עם ליקויי שמיעה לא מטופלים.