מכשיר שמיעה נסתר לחלוטין בתוך התעלה
(CIC – Completely In the Canal)

למי מיועד: ירידות שמיעה קלות עד חמורות.
גודל המכשיר: קטנטן.
איך בנוי: יחידה אחת הבנויה לפי מידת האוזן מחומר פלסטי קשיח.
מיקום באוזן: נכנס כולו לעומקה של תעלת האוזן.
רמת נראות באוזן: נסתר לחלוטין או כמעט לחלוטין בתוך האוזן (תלוי במבנה האוזן).
הערות: לא מתאים לאוזניים קטנות, רגישות ו/או מפרישות.

מכשיר מיקרו נסתר לחלוטין בתוך התעלה
(Micro CIC – Micro Completely in the Canal)

למי מיועד: ירידות שמיעה קלות עד בינוניות.
גודל המכשיר: קטנטן.
איך בנוי: יחידה אחת הבנויה לפי מידת האוזן מחומר פלסטי קשיח.
מיקום באוזן: נכנס כולו לעומקה של תעלת האוזן.
רמת נראות באוזן: נסתר לחלוטין בתוך תעלת האוזן.
הערות: לא מתאים לאוזניים קטנות, רגישות ו/או מפרישות.

מכשיר שמיעה מאחורי האוזן – רמקול בתוך התעלה
(CRT – Canal Reciver Technology)

למי מיועד: ירידות שמיעה קלות עד חמורות מכל הסוגים.
גודל המכשיר: קטן – בינוני.
איך בנוי: מורכב משתי יחידות – הרכיבים מצויים בגוף קטן קשיח עשוי פלסטיק מיוחד המורכב מאחורי האוזן. הרמקול מתחבר למכשיר באמצעות צינורית דקה, שקופה וכמעט בלתי נראית לעין, ומוכנס אל תוך תעלת האוזן.
מיקום באוזן: גוף המכשיר מאחורי האוזן, אוזניית הרמקול בתעלת האוזן.
רמת נראות באוזן: נסתר לחלוטין או כמעט לחלוטין.
הערות: מכשירים בעלי הטכנולוגיה המתקדמת ביותר.
נוח מאוד בשימוש יומיומי.
מאפשר להשאיר תעלת אוזן מאווררת (תלוי באופי הירידה בשמיעה).
הרחקת הרמקול משאר מרכיבי המכשיר מאפשרת הגברה חזקה והקטנת גוף המכשיר.
לא מתאים לאוזניים מפרישות.

מכשיר שמיעה מלא בתוך האוזן
(ITE – In The Ear full shell)

למי מיועד: ירידות שמיעה קלות עד חמורות.
גודל המכשיר: בינוני.
איך בנוי: יחידה אחת הבנויה לפי מידת האוזן מחומר פלסטי קשיח.
מיקום באוזן: ממלא את כל אפרכסת האוזן.
רמת נראות באוזן: נראה באוזן.
הערות: לא מתאים לאוזניים מפרישות.

מכשיר שמיעה חצי בתוך האוזן
(HS – Half Shell)

למי מיועד: ירידות שמיעה קלות עד בינוניות – חמורות.
גודל המכשיר: בינוני.
איך בנוי: יחידה אחת הבנויה לפי מידת האוזן מחומר פלסטי קשיח.
מיקום באוזן: ממלא חלקית את תעלת ואפרכסת האוזן.
רמת נראות באוזן: נראה באוזן.
הערות: לא מתאים לאוזניים מפרישות.

מכשיר שמיעה מאחורי האוזן
(BTE – Behind The Ear)

למי מיועד: ירידות שמיעה קלות עד עמוקות.
גודל המכשיר: גדול.
איך בנוי: מורכב משתי יחידות – הרכיבים מצויים בגוף קשיח עשוי פלסטיק מיוחד המורכב מאחורי האוזן. אוזניה מותאמת אישית מתחברת למכשיר ומוכנסת אל תוך אפרכסת האוזן.
מיקום באוזן: גוף המכשיר מאחורי האוזן, אוזניה ממלאת את אפרכסת האוזן.
רמת נראות באוזן: ניתן להסתרה משמעותית בהתאם לצבעי המכשיר וגודלו.
הערות: עמיד יותר בפני קלקולים, קל יותר לשימוש ואחזקה.

מכשיר שמיעה בטכנולוגיית תעלה פתוחה
(Open Fitting)

למי מיועד: ירידות שמיעה קלות עד בינוניות – חמורות, כמו גם לירידות בתדרים גבוהים בלבד.
גודל המכשיר: בינוני.
איך בנוי: מורכב משתי יחידות – הרכיבים מצויים בגוף קשיח עשוי פלסטיק מיוחד המורכב מאחורי האוזן. אוזניה קטנה מתחברת למכשיר באמצעות צינורית שקופה ומוכנסת אל תוך תעלת האוזן.
מיקום באוזן: גוף המכשיר מאחורי האוזן, אוזניה בתעלת האוזן.
רמת נראות באוזן: נסתר לחלוטין או כמעט לחלוטין.
הערות: משלב שמיעה טבעית עם תדרים מוגברים, ולכן בעל צליל טבעי יותר.
נוח מאוד בשימוש יומיומי.
מאפשר להשאיר תעלת אוזן מאווררת (תלוי באופי הירידה בשמיעה).

The post סוגי מכשירי שמיעה והשוואה לפי צורתם החיצונית appeared first on מדטון-הדים.

האם הגישה הזאת נכונה?

מכשיר שמיעה אחד מותאם לאנשים הסובלים מירידה בשמיעה באוזן אחת בלבד ושמיעתם באוזן השנייה שמורה. במצב כזה מכשיר השמיעה משפר את התפקוד השמיעתי באוזן הפגועה והמידע המתקבל במרכז השמיעה במוח מגיע באופן דומה משתי האוזניים. כתוצאה מכך, קל לאדם לזהות את כיוון הגעת הקולות, הוא מסתדר טוב יותר במצבי שמיעה קשים, כמו: ניהול שיחה על רקע רעש, והבנת הדיבור שלו משתפרת.

מה קורה לאדם, ששמיעתו לקויה בשתי אוזניו והוא מחליט להשתמש רק במכשיר שמיעה אחד?

למעשה, כתוצאה מפעולה כזאת האוזן מפסיקה לתפקד ולאורך זמן אנו עדים לשינויים בלתי הפיכים ביכולתה להעביר מידע למרכז השמיעה במוח. תפקוד עם מכשיר שמיעה אחד במצב של פגיעה דו-צדדית בשמיעה יגרום לקושי בתפיסה מרחבית שמיעתית, קושי בהבנת דיבור ומעמסה על אוזן אחת, שאמורה לספק מענה לקושי דו-צדדי. ברור שהפתרון הזה אינו נכון!
גם אם הסיבות להחלטה מעין זו הינן כלכליות, עדיף לרכוש זוג מכשירי שמיעה זולים יותר, אך לאפשר לשתי האוזניים שיקום זהה.

הרכבת מכשיר שמיעה אחד במקרה בו זקוקים לזוג מכשירים ישפיע גם על גודלו של המכשיר. ככל שמכשיר השמיעה קטן יותר, כך ניתן להפיק ממנו עוצמה חלשה יותר. אם נרכיב רק מכשיר שמיעה אחד במקום שניים, נזדקק ליותר עוצמה על מנת להתגבר על הקושי השמיעתי התפקודי. לכן, המכשיר יראה יותר לעין ויבלוט יותר כתוצאה מכך. אם לעומת זאת נרכיב זוג מכשירי שמיעה, סביר להניח שנוכל להיעזר במכשירים יותר נסתרים ויותר אסתטיים.

לכן – אין ספק שבמקרה הצורך זוג מנצח את הפרט.

The post מכשיר שמיעה אחד או שניים? appeared first on מדטון-הדים.

הכוונה לבעלי אוזן אחת ללא תגובות שמיעתיות שלא ניתן להתאים להם מכשירי שמיעה.

האוזן השנייה יכולה להיות תקינה או עם ירידה בשמיעה אך ברמה כזו שניתן להפיק בה תועלת ממכשיר שמיעה.

בעלי חרשות חד צדדית נאלצים לתפקד עם שמיעה באוזן אחת בלבד.

במצב כזה הם מפסידים חלק ניכר מהמידע השמיעתי שמגיע אליהם מכיוון האוזן החרשת

והדבר פוגע באיכות השמיעה שלהם ובתפקודם השמיעתי.

מכשירי ה- CROS וה- BICROS נועדו לעקוף את הבעיה

ולאפשר למאזין לקבל את המידע האקוסטי החסר

ע”י קליטת הצלילים בקרבת האוזן החרשת והעברתם לאוזן הטובה.

כיצד זה מתבצע?

על ידי מיקום של משדר (טרנסמיטר) שממקום על האוזן החרשת.

המשדר קולט באמצעות מיקרופון את הקולות שמגיעים לאוזן החרשת ומשדר אותם לאוזן השנייה

שם ממוקם מכשיר שמיעה שקולט את הצלילים ומשמיע אותם לאוזן הטובה.

CROS- כשהאוזן הטובה תקינה המכשיר באוזן הטובה משמש כרמקול בלבד.

ללא מתן הגברה לאוזן הטובה.

BICROS- כשבאוזן הטובה קיים ליקוי שמיעה. המקלט משמש הן כמכשיר שמיעה עבור אוזן זו והן כרמקול עבור הצלילים שמגיעים מהאוזן החרשת.

מבחינת המראה החיצוני המשדר נראה ממש כמו מכשיר שמיעה רגיל וממוקם על האוזן בדיוק באופן שבו ממוקם מכשיר שמיעה.

קבלת הסינגל השמיעתי משני הצדדים מאפשרת שמיעה מלאה וטובה יותר וזיהוי טוב יותר של קולות דיבור במרחב.

בעבר השתמשו במכשירי שמיעה קלאסיים על מנת לייצר מערכת CROS כשהחיבור ביניהם נעשה באמצעות כבל מקשר בין שני מכשירים.

כיום בעידן מכשירי השמיעה העוצמתיים עם יכולות אל-חוטיות מתקדמות קיימות אפשרויות רבות לבצע התאמה של מערכת CROS בצורה נוחה ואיכותית לאין שיעור.

The post מהם מכשירי CROS/BICROS ולמי הם מיועדים? appeared first on מדטון-הדים.

הדבר הראשון שמפתיע אנשים הוא שתהליך התאמת מכשירי השמיעה לא פחות חשוב מהמכשיר עצמו! מכשיר שמיעה שאינו מותאם כמו שצריך דומה למערכת ג’י פי אס מאוד משוכללת שהכניסו לתוכה את היעד הלא נכון. היא תעבוד מאוד יפה אך לא תביא אותנו לאן שרצינו להגיע. כך שאם קניתם מכשיר שמיעה משוכלל, השקעתם זמן ומאמץ בכיוון ובהסתגלות מול קלינאי/ת תקשורת ואתם עדיין לא מרוצים, ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בשלב ההתאמה.

בתהליך התאמת מכשיר שמיעה, נלקחים בחשבון פרמטרים רבים: הירידה בשמיעה, הצרכים התקשורתיים, המצב הרפואי והקוגניטיבי הכללי, יכולות מוטוריות, מבנה האוזן ולא פחות חשוב: התקציב. לאחר שבחרנו מכשיר שמיעה בהתחשב בכל הגורמים, מגיע רגע האמת בו צריך להתאים אותו לאדם ספציפי. כשם שמבצעים בדיקת שמיעה לפני בחירת המכשיר יש לבצע בדיקה מדויקת גם אחרי שהותאם המכשיר לאוזן. כאן נכנסת לתמונה הבדיקה החשובה: REM- Real Ear Measurement הבדיקה שמודדת במדויק את תפקוד מכשיר השמיעה באוזן של כל אחד ואחת באופן ייחודי.

לכל אדם יש מבנה אוזן ייחודי משלו (כמו טביעת אצבע), למבנה האוזן השפעה קריטית על האופן שבו מכשיר השמיעה יתפקד ויתן הגברה בתוך האוזן. אם ניקח מכשיר שמיעה ונשים אותו אצל שני אנשים שונים עם אותה בעיית שמיעה נקבל תפקוד שמיעתי שונה בעזרת המכשיר אצל כל אחד מהם. אז איך יודעים שהכיוון מתאים לנו? מודדים! לא מדובר בתחושת בטן כי אם בבדיקה עם מכשור מיוחד שמתבצעת בתוך האוזן, בעת השימוש במכשיר, ומאפשרת כיוון של מכשיר השמיעה לפי נתוני מבנה האוזן הספציפית.

טיפ חשוב! לא כל מכון שמיעה מספק בדיקת REM מקיפה, המכשור שכרוך בביצוע הבדיקה הזו הנו יקר ומצריך מיומנויות ספציפית של אנשי המקצוע. לכן, גם אם בחרתם במכשיר הכי חדיש ומתקדם שקיים, כדאי לוודא שהוא יהיה אפקטיבי עבורכם על ידי ביצוע בדיקת REM וכיוון המכשיר בהתאם לה.

אחרי בדיקת שמיעה שיגרתית, כיוון מכשיר השמיעה ובדיקת REM, נהיה מוכנים יותר להנות מהיתרונות של מכשירי השמיעה: לנהל שיחות ולהבין טוב יותר, לשמוע את המוזיקה שאנחנו אוהבים ולחיות ברמת החיים בה אנו שואפים לחיות.

The post איך נוודא שמכשיר השמיעה שלנו, באמת מתאים לנו?  appeared first on מדטון-הדים.

מחקרים מצביעים על כך שעוברות כשבע שנים בממוצע עד שאדם עם לקות שמיעה מחליט לפנות להתאמת מכשירי שמיעה.

למרות החשש, חשוב שתדעו שהתאמת מכשירי שמיעה היא הליך פשוט ונגיש.

אם אתם חברי קופת חולים לאומית או מכבי, בשלב הראשון עליכם לפנות לרופא אף, אוזן וגרון לבקש הפנייה ל”בדיקת שמיעה לצורך התאמת מכשירי שמיעה”.

בשלב השני עליכם לפנות למכון שמיעה הנמצא בהסדר עם קופת החולים שלכם, ולבצע בדיקת שמיעה מלאה על ידי קלינאי תקשורת מוסמך. קלינאי התקשורת יסביר לכם על תוצאות בדיקת השמיעה, וימלא עבורכם את המסמכים הרלוונטיים. חברי קופ”ח מכבי יפנו שוב לרופא אא”ג לקבלת הפנייה ל”שיקום שמיעה”.

בשלב השלישי אתם מוזמנים לפנות לחברת מדטון-הדים (לחצו כאן) ולתאם תור לייעוץ בסניף הקרוב לביתכם.

חברי קופת חולים כללית או מאוחדת מוזמנים לפנות למכון מדטון-הדים (לחצו כאן) ולתאם תור לבדיקת שמיעה וייעוץ במסלול פרטי (אין צורך בפנייה מקדימה לרופא אא”ג).

בפגישת הייעוץ תיפגשו עם קלינאי תקשורת מוסמך. קלינאי התקשורת ישאל אתכם שאלות במטרה להכיר את הקושי השמיעתי ואת הצרכים השמיעתיים שלכם. בנוסף תקבלו הסבר מפורט על ירידת השמיעה שלכם, על התצורות והטכנולוגיות השונות של מכשירי השמיעה. לבסוף יומלץ לכם על מכשיר השמיעה האופטימלי עבורכם.

חשוב לדעת:

• התאמת מכשירי השמיעה מתבצעת על ידי קליניאי/ת תקשורת מוסמך/כת, אשר עבר/ה הכשרה מקיפה, שארכה 6 חודשים לפחות, וקיבל/ה הסמכה לבצע התאמות מכשירים במדטון-הדים.
• אין מה לחשוש ממכשירי שמיעה! בכל מסלול התאמת מכשיר (פרטי/קופ”ח/משבה”ט/ילדים) ניתנת תקופת התנסות עם מכשירי השמיעה (30 ימי התנסות במינימום). בתום תקופת ההתנסות באפשרותכם להחזיר את מכשירי השמיעה ולקבל החזר מלא על ההשתתפות העצמית ששולמה על ידכם.
• כאשר מתחילים להרכיב מכשירי שמיעה חדשים, המוח והאוזניים זקוקים לזמן כדי להתרגל לאופן החדש בו הם מעבדים את הצלילים והמילים. היו סבלניים והתמידו בהרכבת המכשירים במהלך תקופת ההתנסות.
• הרכבת מכשירי שמיעה תנגיש עבורכם את צלילי הסביבה, תפחית מהמאמץ השמיעתי ותאפשר את הבנת הדיבור בסביבות שונות. המכשירים יאפשרו למוח שלכם להישאר פעיל, ולכם להשאר מחוברים לסביבה, לפעילויות חברתיות, ולחיים.
• במקרים מסוימים, לאחר הרכבת מכשירי שמיעה ניתן לחוש הקלה בטינטון (צלצולים או רעשים באוזניים).

נקודה חשובה למחשבה: איכות הצליל אשר תקבלו ממכשירי השמיעה שלכם, תלויה מאוד בקלינאי/ת ובהליך ההתאמה לפיו הוא/היא עובדים. חשוב לבחור מכון אשר אתם סומכים על מקצועיות הצוות, בו אתם מקבלים שירות לאורך כל תקופת הרכבת המכשירים, ושתקבלו בו התאמה לפי בדיקות אובייקטיביות בנוסף לחוות הדעת הסובייקטיבית שלכן על איכות הצליל המתקבלת מהמכשירים.

אז למה אתם מחכים? התקשרו עוד היום למדטון-הדים לקבלת פרטים נוספים וקביעת תור לייעוץ, ללא התחייבות וללא עלות או השאירו פרטים בלחיצה כאן. 2254*

The post כיצד מתאימים מכשירי שמיעה? appeared first on מדטון-הדים.

כיום ניתן למצוא מכשירי שמיעה מתקדמים במחירים נמוכים במיוחד, בהשתתפות קופות החולים.

The post האם ממולץ לרכוש מכשירי שמיעה זולים? appeared first on מדטון-הדים.

0-20dbHL- שמיעה בתחום הנורמה.

25-40dbHL- ירידת שמיעה קלה.

40-55dbHL- ירידת שמיעה בינונית.

55-70dbHL- ירידת שמיעה בינונית חמורה.

70-90dbHL- ירידת שמיעה חמורה.

90dbHL ומעלה- ירידת שמיעה עמוקה.

בנוסף לבדיקת סף השמיעה לצליל טהור (pure tone) , בדיקת השמיעה כוללת גם מבחני דיבור. מבחן ראשון הוא הSRT- speech reception threshold – בבדיקה זו אנחנו בודקים מה היא העוצמה המינימלית בה הנבדק מצליח לחזור על 50% מהמילים. לאחר בדיקה זו , על הסף שבו הנבדק מצליח לזהות כ-50% מהמילים, אנו מוסיפים כ35 dbHL ומבצעים בדיקת דיסקרימינציה . מבחן זה עוזר לנו להעריך את יכולת הבנת הדיבור בתנאי האזנה אופטימליים ומבחן זה נמדד באחוזים.

בין 88-10 אחוזים זה נחשב בנורמה.

75-90 אחוזים זה נחשב כקושי קל בהבנת הדיבור.

60-75 אחוזים נחשבים כקושי בינוני בהבנת הדיבור.

50-60 אחוזים נחשבים כקושי ניכר בהבנת הדיבור .

ובכל מקרה, בכל ביצוע בדיקת שמיעה , קלינאי התקשורת אשר ביצע את הבדיקה מסכם את תוצאותיה ומסביר לכם את התוצאות . לעיתים יש צורך בהמשך בירור אצל רופא א.א.ג.

The post איך לקרוא את בדיקת השמיעה שלי? appeared first on מדטון-הדים.

מעבר להופעת הגלים נבדק גם חביון הגלים וזמן המעבר באוזניים.

מכיוון שהבדיקה אינה דורשת שיתוף פעולה של הנבדקים היא יעילה במיוחד לאבחון בעיות שמיעה כבר בשלבים המוקדמים של התפתחות תינוקות. לעיתים, הבדיקה נעשית תחת טשטוש.

מלבד השימוש בבדיקת ABR לצורך אבחנה שמיעתית, היא עוזרת באבחנת מצבים נוירולוגים שונים (כגון גידולים).

The post מהי בדיקת ברה (ABR/ BERA)? appeared first on מדטון-הדים.

בדיקת הטימפנומטריה מבוצעת כאשר יש חשד לבעיה באוזן התיכונה או כחלק ממעקב אחר מצב האוזן, במיוחד במקרים של דלקות חוזרות/נוזלים באוזן התיכונה.

האוזן מורכבת משלושה חלקים. האוזן החיצונית אשר כוללת את האפרכסת ואת תעלת השמע החיצונית שמגיעה עד עור התוף, האוזן התיכונה אשר נמצא מאחורי עור התוף ותפקידה להעביר את הצליל מעור התוף באמצעות שרשרת עצמות קטנטנות (עצמות השמע) אל האוזן הפנימית שבה הצליל הופך לאותות חשמליים שמועברים למוח.

כאמור בדיקת הטימפנומטריה בודקת את תפקוד האוזן התיכונה. בדיקה זו, יחד עם בדיקות נוספות, יכולה לעתים קרובות לאתר מקרים של נוזלים באוזניים, בעיה בעצמות השמע, עור התוף או באוורור חלל האוזן התיכונה.

הבדיקה מתבצעת על ידי מכשיר שנקרא ‘טימפנומטר’. בבדיקה הקלינאי/ת שם/ה אוזנייה באוזן הנבדק/ת ועל הנבדק/ת לשבת ולא לעשות שום דבר. במהלך הבדיקה הנבדק/ת יחוש/תחוש לחץ משתנה באוזן (בדומה להשתנות גבהים בנסיעה או בטיסה). הבדיקה אורכת מספר רגעים ולעתים יש צורך לחזור עליה בשל אי אטימה מספקת של האוזן על ידי האוזנייה. הבדיקה אינה כואבת כלל, אך תחושת הלחץ והאטימות באוזן, עשויה להיות מעט לא נעימה.

במהלך הבדיקה מופיעה עקומה על צג מכשיר הטימפנומטר, עקומה זו מייצגת את תנודתיות עור התוף לאורך שינוי הלחצים בבדיקה. ישנם סוגים שונים של עקומות אשר עשויות להתקבל והן מייצגות תפקוד תקין או פתולוגיות אפשריות שונות. אם מתקבל קו ישר, זה אומר שלא היה שינוי בתנודת עור התוף וזה עשוי להצביע על נקב בעור התוף או על נוזלים באוזניים שמונעים את התזוזה (ניתן להבחין בין שני המקרים על ידי נפח האוזן שנמדד, אם הוא גדול מהנורמה זה עשוי להצביע על נקב). בעקומה נורמלית ישנו ‘פיק’ כלפי מעלה שמצביע על הלחץ שבו הייתה תנודתיות מירבית של עור התוף. אם הפיק גבוה מאוד, זה עשוי להצביע על מצב בו עור התוף רפוי מאוד או שישנו נתק בעצמות השמע. אם הפיק נמוך, זה עשוי להצביע על מצב של מעט נוזלים או בעיה בעצמות השמע.

מכיוון שהבדיקה אובייקטיבית ואינה דורשת תגובה רצונית של הנבדק, ניתן לבצע אותה בכל גיל, אלא אם ישנן הפרשות מהאוזן.

The post מהי בדיקת טימפונומטריה? appeared first on מדטון-הדים.

עם העליה בגיל חלים שינויים  פיזיים בכל חלקי האוזן (חיצונית, תיכונה, פנימית), וכמו כן לעיתים נגרמת פגיעה בעצב השמיעה (עצב מס’ 8) ובמערכת השמיעה המרכזית במוח.

השינויים הללו נובעים מגורמים שונים: תהליכי הזדקנות טבעיים, משתנים גנטיים, ואף גורמים סביבתיים כגון חשיפה לרעש, הרגלי תזונה (המשפיעים על רמות השומנים בדם, תפקוד כלי הדם וכו’) ומחלות הקשורות לאיזון המטבולי בגוף (יתר לחץ דם, סוכרת ועוד).

השפעת העלייה בגיל על תפיסת  דיבור על רקע רעש

במחקרים שונים נמצאו עדויות לכך שיכולת תפיסת דיבור ברעש (SIN, speech in noise) פוחתת עם ההזדקנות.  יש המייחסים את עיקר הירידה ביכולת תפיסת הדיבור על רקע רעשים מתחרים לעלייה בספי השמיעה החלה עם העלייה בגיל.

לעומת זאת, יש חוקרים המציינים את ההשפעה של שינויים קוגניטיביים כלליים על יכולת תפיסת הדיבור ברעש כמו: הפרעות בזיכרון, ירידה ביכולת ההפרדה בין רעשים המושמעים בו זמנית ועוד.

כמו כן, ידוע שלסוג הרעש עצמו יש השפעה על הבנת הדובר גם כן- רעשי רקע של דיבור אנושי נוטים להפריע יותר להבנת הדיבור בהשוואה לשאר סוגי הרעש.

תמונה אופיינית של הקשיש הסובל מליקוי שמיעה לא מטופל:

• שינוי בפרופיל האישיותי: חוסר מוטיבציה לפעילות חברתית, התכנסות, חשדנות.
• עלול להיחשב על ידי הסובבים אותו לסנילי כאשר ליקוי השמיעה לא מטופל, בעיקר כיוון שעונה תשובות שאינן קשורות לשאלות המופנות אליו (משום שאינו שומע את השאלות, ולא משום שאינו מבין אותן).

כיוון שלליקוי שמיעה לא מטופל ישנן השלכות שליליות מרחיקות לכת, קיימת חשיבות גדולה להעלאת מודעות הקשיש וסביבתו הטיפולית ללקות השמיעה.

כמו כן, מומלץ לאתר את לקויי שמיעה על ידי בדיקות סינון שמיעה בשלב מוקדם ככל האפשר על מנת לאפשר שיקום שמיעה מיטבי, ובכך למנוע את ההדרדרות המאפיינת אנשים עם ליקויי שמיעה לא מטופלים.

The post מה זה פרסביאקוזיס? appeared first on מדטון-הדים.