מכשיר שמיעה בתוך התעלה(ITC – In The Canal) למי מיועד: ירידות שמיעה קלות עד בינוניות – חמורות.גודל המכשיר: קטן.איך בנוי: יחידה אחת הבנויה לפי מידת האוזן מחומר פלסטי קשיח.מיקום באוזן: יושב בתוך תעלת האוזן וחלקית באפרכסת.רמת נראות באוזן: נראה מעט.הערות: לא מתאים לאוזניים מפרישות. מכשיר שמיעה נסתר לחלוטין בתוך התעלה(CIC – Completely In the Canal) […]
רבים מהמשתמשים מעדיפים להרכיב מכשיר שמיעה אחד על פני זוג מכשירים, גם כאשר מצב שמיעתם דורש שיקום דו-צדדי. לדבריהם, כאשר הם ירכיבו שני מכשירים, העולם יתייחס אליהם כאל מוגבלים מאוד ולכן הם מעדיפים להסתפק במכשיר שמיעה אחד ולזכות ביחס חיובי יותר מהסביבה. האם הגישה הזאת נכונה? מכשיר שמיעה אחד מותאם לאנשים הסובלים מירידה בשמיעה באוזן […]
מכשירי CROS מיועדים לאנשים עם חרשות חד-צידית. הכוונה לבעלי אוזן אחת ללא תגובות שמיעתיות שלא ניתן להתאים להם מכשירי שמיעה. האוזן השנייה יכולה להיות תקינה או עם ירידה בשמיעה אך ברמה כזו שניתן להפיק בה תועלת ממכשיר שמיעה. בעלי חרשות חד צדדית נאלצים לתפקד עם שמיעה באוזן אחת בלבד. במצב כזה הם מפסידים חלק ניכר מהמידע השמיעתי שמגיע אליהם מכיוון […]
אם בעבר מכשירי השמיעה היו משהו להתבייש בו, היום כמעט לכל אדם סביבנו יש משהו באוזן או מעליה. מכשירי השמיעה של העידן החדש מתחברים לאייפון ולטלוויזיה בדיוק כמו אוזניות בלוטות’. אם בעבר היו הולכים לבדיקות שמיעה רק כי חייבים, או כי המצב ממש גרוע, היום כבר יש הסכמה שבדיקות שמיעה לבני 60 ומעלה צריכות להיות חלק מהשגרה, […]
מרגישים קושי בשמיעה או בהבנת הדיבור אך חוששים להתנסות במכשירי שמיעה? אתם לא לבד! מחקרים מצביעים על כך שעוברות כשבע שנים בממוצע עד שאדם עם לקות שמיעה מחליט לפנות להתאמת מכשירי שמיעה. למרות החשש, חשוב שתדעו שהתאמת מכשירי שמיעה היא הליך פשוט ונגיש. אם אתם חברי קופת חולים לאומית או מכבי, בשלב הראשון עליכם לפנות לרופא אף, אוזן וגרון לבקש הפנייה ל”בדיקת […]
מכשירי שמיעה זולים הם לרוב מטכנולוגיה ירודה, כאשר מטווח מחירים בינוני ומעלה המכשירים הם דיגיטליים עם מעבדים חזקים שמאפשרים שלל היתרונות, למשל: הפחתת פידבק, מיסוך טינטון, התאמת המכשיר לפעולות שונות ועוד. בנוסף, מכשירים מטווח מחירים בינוני גבוהה, מיוצרים מחומרים עמידים יותר, ביניהם קיימים גם מכשירי שמיעה נטענים ומכשירים שתממשקים עם מכשירים אלקטרוניים אחרים ובכך משפיעים […]
תוצאות בדיקת השמיעה נמצאות על גרף שנקרא אודיוגרמה. כל אוזן נבדקת בנפרד. תחילה בודקים את העברת הצליל דרך הולכת אוויר (air conduction-AC). אוזן ימין מסומנת בעיגול אדום ואוזן שמאל מסומנת באיקס כחול. השמיעה נבדקת על פני טווח תדרים הנמדדים ביחידות של הרץ (hz). טווח התדרים הינו 250hz-8000hz, והוא מצוין על ציר ה-X. בציר הy יהיה […]
בדיקת ברה (ABR/ BERA) היא בדיקה להערכת פעילות מערכת השמיעה על ידי מדידת אותות חשמליים בגזע המוח כתגובה לגירוי קול. הרישום מתבצע בעזרת אלקטרודות חיצוניות המוצמדות למצח ולאוזן הנבדק. מתקבל גרף של כמה גלים: הגל הראשון מקורו בעצב השמע, והגלים הנוספים מקורם בנקודות שונות במוח. מעבר להופעת הגלים נבדק גם חביון הגלים וזמן המעבר באוזניים. מכיוון […]
בדיקת הטימפנומטריה (בעברית: היענות אקוסטית) היא בדיקה אשר בודקת את תפקוד האוזן התיכונה. בדיקת הטימפנומטריה מבוצעת כאשר יש חשד לבעיה באוזן התיכונה או כחלק ממעקב אחר מצב האוזן, במיוחד במקרים של דלקות חוזרות/נוזלים באוזן התיכונה. האוזן מורכבת משלושה חלקים. האוזן החיצונית אשר כוללת את האפרכסת ואת תעלת השמע החיצונית שמגיעה עד עור התוף, האוזן התיכונה אשר נמצא מאחורי עור […]
המושג לקוח מיוונית – presbys-elderly, akousis-hearing, דהיינו Age related hearing loss. עם העליה בגיל חלים שינויים פיזיים בכל חלקי האוזן (חיצונית, תיכונה, פנימית), וכמו כן לעיתים נגרמת פגיעה בעצב השמיעה (עצב מס’ 8) ובמערכת השמיעה המרכזית במוח. השינויים הללו נובעים מגורמים שונים: תהליכי הזדקנות טבעיים, משתנים גנטיים, ואף גורמים סביבתיים כגון חשיפה לרעש, הרגלי תזונה […]
